א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב מֶה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז׃ ג מַה־יָּ֭עַצְתָּ לְלֹ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝תוּשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ׃ ד אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֝י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃ ה הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֝֗יִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃ ו עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָֽאֲבַדּֽוֹן׃ ז נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֝֗רֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃ ח צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃ ט מְאַחֵ֥ז פְּנֵי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃ י חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃ יא עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃ יב בְּ֭כֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם ובתובנתו (וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ) מָ֣חַץ רָֽהַב׃ יג בְּ֭רוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹֽלֲלָ֥ה יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽיחַ׃ יד הֶן־אֵ֤לֶּה ׀ קְצ֬וֹת דרכו (דְּרָכָ֗יו) וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גבורתו (גְּ֝בוּרוֹתָ֗יו) מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ג:
ותושיה. כן יקרא החכמה כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים:
פסוק ד:
את מי. אל מי:
פסוק ד:
ונשמת. מלשון נשימה ונשיבת רוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד) וענינו הדבור הבאה בהפחת רוח וכאשר יאמר ויפיח לקץ (חבקוק ב):
פסוק ה:
הרפאים. כן יקראו המתים ע״ש שנרפו ונחלשו ע״י מלאך המות:
פסוק ה:
יחוללו. מל׳ חלל ונבוב:
פסוק ו:
שאול. הוא הגיהנם וכן אבדון:
פסוק ז:
תוהו. ענינו דבר שאין בו ממש:
פסוק ז:
בלימה. היא שתי תיבות בלי מה:
פסוק ח:
צורר. קושר כמו צרור כספו (בראשית מב):
פסוק ט:
כסה. כמו כסא באל״ף:
פסוק ט:
פרשז. מל׳ פרישה והזי״ן נוספת:
פסוק י:
חג. ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב):
פסוק י:
תכלית. מלשון כליון:
פסוק יא:
ירופפו. ירעדו כי עמודיה יתפלצון (לעיל ט) תרגומו מתרופפין:
פסוק יב:
רגע. בקע כמו עורי רגע (לעיל ז):
פסוק יב:
מחץ. הכה והרג כמו מחץ ראש (תהלים קי):
פסוק יב:
רהב. מצרים קרואים כן כמ״ש קראתי לזאת רהב (ישעיהו ל׳:ז׳):
פסוק יג:
שפרה. ענין אוהל כמו ונטה את שפרירו (ירמיה מג) ואוהל היפה נקרא כן מל׳ אמרי שפר (בראשית מט):
פסוק יג:
חוללה. בראה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ):
פסוק יג:
בריח. כעין מטה עשוי לשומו לרוחב השער לסגרו:
פסוק יד:
דרכיו. מעשיו ופעולותיו:
פסוק יד:
שמץ. ענין משהו ומעט וכן ותקח אזני שמץ מנהו (לעיל ד):
פסוק יד:
ורעם. ענין רעש והמיה: