פסוק ב:(מענה איוב):
גם היום. אחר כל תנחומין הללו:
פסוק ב:מרי שיחי. במקומו עומד כי אין תנחום בדבריכם:
פסוק ב:ידי כבדה. מכת נגעי תקיפה יותר מאנחתי שאיני קובל וצועק לפי מכתי:
פסוק ג:תכונתו. מכון כסאו:
פסוק ד:משפט. הוכחת דברים:
פסוק ה:(אדעה מלים יענני. וגם אם יסתום אותי מלדבר לפניו שמא ידבר הוא עמי ואדעה מלים יענני רבי תנחומא):
פסוק ו:הברב כח. דברים ותוכחות של חטאיו יריב עמדי:
פסוק ו:לא אך. מכה וכפיה לא ישים בי אכפו ואימתו (ועוד יפתר) לא אך הוא ישים בי כי לא ישים בי אך הריב של תוכחת פשעי ולא תשומות עלילות:
פסוק ז:ישר. כושר מפעלותי יהא נוכח ונגלה ונראה עמו לפניו:
פסוק ז:נוכח. מוכח ושם אפלטה לנצח כי לא ימצא בי עון:
פסוק ח:הן קדם. למעלה הוא חוזר למי יתן ידעתי וגו':
פסוק ח:קדם. מזרח שנאמר קדמה מזרחה (שמות כא):
פסוק ח:אחור. מערב הואיל והמזרח קדמת עולם נמצא המערב אחוריו של עולם:
פסוק ט:בעשותו. כשבראו לא עשה מקום כסאו שם שאראנו שם:
פסוק ט:אחז. תרגום של אראה ותדע שהטעם תחת האל"ף ואם לשון אחיזה הוא היה טעמו מלרע תחת החי"ת:
פסוק ט:יעטוף ימין. כיסה פני הדרום בפניו למען לא אראנו:
פסוק י:כי ידע דרך וגו'. אשר עמדי מהו לפיכך אינו בא לריב עמדי:
פסוק י:בחנני וגו'. אשר כזהב אצא אם יריב עמדי:
פסוק יא:באשורו. במעגלו כמו אם תטה אשורי (לקמן לא) כונן אשוריו (תלים מ):
פסוק יא:ולא אט. איני רגיל לנטות:
פסוק יב:מחוקי צפנתי אמרי פיו. יותר מחוקי מזונותי הייתי זריז לצפון אמרי פיו כמו (משלי ל׳:ח׳) לחם חוקי מזונותי:
פסוק יג:והוא. לפי שהוא יחיד בעולם ויודע דעתן ומחשבתן של בריות ומה יש להם לדבר לפניו לפיכך תשובות מוכנות לפניו:
פסוק יג:ומי ישיבנו. לפיכך נפשו אותה ויעש:
פסוק יד:כי ישלים חקי. ידעתי כי לא ישיב ידו עד אשר ישלים חוק גזירותיו פורעניות אשר גזר עלי:
פסוק יד:וכהנה רבות עמו. כי כהנה רבות עשה:
פסוק טו:על כן. שאינו גומל לאדם כפי דרכיו:
פסוק טו:מפניו אבהל. וכשאתבונן בדרכיו אפחד ממנו:
פסוק יז:כי לא נצמתי מפני חשך. בזאת אני נבהל כי לא נצמתי לחלוטין וצמיתות קבר מפני החשך הזה הבא עלי וכן לא כסה מפני את האופל הזה עד מותי:
פסוק יז:ומפני כסה אופל. על כי לא שבראש הפסוק חוזר: