א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃ ג מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ׃ ד אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת׃ ה אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי׃ ו הַבְּרָב־כֹּ֭חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃ ז שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי׃ ח הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃ ט שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃ י כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃ יא בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־אָֽט׃ יב מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃ יג וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃ יד כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ׃ טו עַל־כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃ טז וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃ יז כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
(מענה איוב):
גם היום. אחר כל תנחומין הללו:
פסוק ב:
מרי שיחי. במקומו עומד כי אין תנחום בדבריכם:
פסוק ב:
ידי כבדה. מכת נגעי תקיפה יותר מאנחתי שאיני קובל וצועק לפי מכתי:
פסוק ג:
ואמצאהו. לשופטי:
פסוק ג:
תכונתו. מכון כסאו:
פסוק ד:
משפט. הוכחת דברים:
פסוק ה:
(אדעה מלים יענני. וגם אם יסתום אותי מלדבר לפניו שמא ידבר הוא עמי ואדעה מלים יענני רבי תנחומא):
פסוק ו:
הברב כח. דברים ותוכחות של חטאיו יריב עמדי:
פסוק ו:
לא אך. מכה וכפיה לא ישים בי אכפו ואימתו (ועוד יפתר) לא אך הוא ישים בי כי לא ישים בי אך הריב של תוכחת פשעי ולא תשומות עלילות:
פסוק ז:
שם. במקום ריבנו:
פסוק ז:
ישר. כושר מפעלותי יהא נוכח ונגלה ונראה עמו לפניו:
פסוק ז:
נוכח. מוכח ושם אפלטה לנצח כי לא ימצא בי עון:
פסוק ח:
הן קדם. למעלה הוא חוזר למי יתן ידעתי וגו':
פסוק ח:
קדם. מזרח שנאמר קדמה מזרחה (שמות כא):
פסוק ח:
אחור. מערב הואיל והמזרח קדמת עולם נמצא המערב אחוריו של עולם:
פסוק ט:
שמאל. צפון:
פסוק ט:
בעשותו. כשבראו לא עשה מקום כסאו שם שאראנו שם:
פסוק ט:
אחז. תרגום של אראה ותדע שהטעם תחת האל"ף ואם לשון אחיזה הוא היה טעמו מלרע תחת החי"ת:
פסוק ט:
יעטוף ימין. כיסה פני הדרום בפניו למען לא אראנו:
פסוק י:
כי ידע דרך וגו'. אשר עמדי מהו לפיכך אינו בא לריב עמדי:
פסוק י:
בחנני וגו'. אשר כזהב אצא אם יריב עמדי:
פסוק יא:
באשורו. במעגלו כמו אם תטה אשורי (לקמן לא) כונן אשוריו (תלים מ):
פסוק יא:
ולא אט. איני רגיל לנטות:
פסוק יב:
מחוקי צפנתי אמרי פיו. יותר מחוקי מזונותי הייתי זריז לצפון אמרי פיו כמו (משלי ל׳:ח׳) לחם חוקי מזונותי:
פסוק יג:
והוא. לפי שהוא יחיד בעולם ויודע דעתן ומחשבתן של בריות ומה יש להם לדבר לפניו לפיכך תשובות מוכנות לפניו:
פסוק יג:
ומי ישיבנו. לפיכך נפשו אותה ויעש:
פסוק יד:
כי ישלים חקי. ידעתי כי לא ישיב ידו עד אשר ישלים חוק גזירותיו פורעניות אשר גזר עלי:
פסוק יד:
וכהנה רבות עמו. כי כהנה רבות עשה:
פסוק טו:
על כן. שאינו גומל לאדם כפי דרכיו:
פסוק טו:
מפניו אבהל. וכשאתבונן בדרכיו אפחד ממנו:
פסוק יז:
כי לא נצמתי מפני חשך. בזאת אני נבהל כי לא נצמתי לחלוטין וצמיתות קבר מפני החשך הזה הבא עלי וכן לא כסה מפני את האופל הזה עד מותי:
פסוק יז:
ומפני כסה אופל. על כי לא שבראש הפסוק חוזר: