א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃ ג מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ׃ ד אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת׃ ה אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי׃ ו הַבְּרָב־כֹּ֭חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃ ז שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי׃ ח הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃ ט שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃ י כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃ יא בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־אָֽט׃ יב מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃ יג וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃ יד כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ׃ טו עַל־כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃ טז וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃ יז כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק ב:
גם היום מרי שיחי - מורה הוא שיחי מכל השיחות, כענין עני ישראל מורה מאוד וענינו משונה.
פסוק ב:
ידי - מכתי, כמו: ידי לילה נגרה, ולא תדמה, והענין שמכתי יותר כבדה מאנחתי.
פסוק ג:
ואמצאהו - על המקום.
פסוק ג:
עד תכונתו – עד תכונת מקומו.
פסוק ו:
לא אך הוא ישים בי - כמו וישימו וישכילו, אין משים בי אלא הוא.
פסוק ז:
שם - יראה ישר נוכח.
פסוק ז:
ואפלטה - נפשי לנצח ולא הייתי מתפחד, לכן לא אוכל למצוא אותו.
פסוק ח:
הן קדם אהלך - מזרח.
פסוק ח:
ואחור - מערב והוא ברא פאת שמאל ולא אוכל לחזותו שם.
פסוק ט:
והוא יעטוף ימין - ולא אראנו ולמה הייתי מפלט נפשי משופטי ממנו, שהוא שופטי.
פסוק י:
כי ידע דרך עמדי - הדרך שהיה עמדי ולא אטה ימין ושמאל.
פסוק יב:
מצות שפתיו - עשיתי.
פסוק יב:
ולא אמיש - והיה חוקי לצפון, אמרי פיו - והעניין שהיו צפונים בלבי ולא יזוזו משם.
פסוק יג:
והוא באחד - יש אומרים: שהבי"ת נוסף והאמת שאיננו נוסף ולא אוכל לפרש, כי יש בו סוד גדול.
פסוק יד:
כי ישלים חוקי - ימלא החוק שגזר עלי.
פסוק יז:
כי לא נצמתי - היה מתאוה שיכרת וימות, כאשר היה בחשך קודם שיצא לאויר העולם.