פסוק א:ביאור מלות המענה ויען איוב ויאמר:
פסוק ב:מרי שיחי. הרצון בו שהמריתי והפלגתי בכעסי להתרעם על שברי תרעומת רב:
פסוק ד:תוכחות. דברי תוכחות:
פסוק ו:ישים בי. הרצון בזה ישים בי כח:
פסוק ז:נוכח עמו. מתווכח עמו:
פסוק ז:ואפלטה. עצמי ובשרי או נפשי:
פסוק ט:ולא אחז. ולא אראה:
פסוק ט:יעטוף. יכסה ויעלים:
פסוק יב:ולא אמיש. ולא אסור ממנה, והנה מצות שפתיו דבק עם ולא אט והרצון ולא אטה מצות שפתיו ולא אמיש או יהיה ולא אט דבק עם דרכו שמרתי ועם מצות שפתיו יהיה דבק ולא אמיש ויהיה וי"ו ולא אמיש נוספת כמו וי"ו ואיה וענה:
פסוק יג:ונפשו אותה. ורצונו נכספה:
פסוק יד:חקי. המצטרך אלי כי המצטרך לאדם יקרא חק כאמרו הטריפני לחם חקי:
פסוק יז:מפני חשך. קודם בא חשך המקרים הרעים:
פסוק יז:ומפני כסה אופל. והיה מכסה ומעלים מפני אופל הצרות האלו ר"ל שלא הייתי רואה אותה: