ותדכאונני במלים. קריאת הכ"ף בשורק והאל"ף נחה והוא חד מן מלין נסבין אלף באמצעות תיבותא ולא קריין:
פסוק ו:
דעו. הדל"ת בגעיא:
פסוק ו:
אפו. חד מן ד' דכתיבין בוא"ו ואינון בסיפרא וכן מי יתן אפוא דלקמן ועיין מ"ש בסי' ט':
פסוק יב:
יחד יבאו. כן הם הטעמים בס"ס:
פסוק יג:
אך זרו. מלעיל וכן במסורת ב' וסימן אך זרו ממני. לא זרו מתאותם:
פסוק יד:
חדלו. החי"ת במאריך:
פסוק יד:
ומידעי. הוא"ו במאריך בספרי ספרד:
פסוק יז:
זרה לאשתי. לית בטעם מלעיל וכן נמנה במסורת מסורה גדולה בשיטא חדא דכל חד וחד לית כוותיה מלעיל:
פסוק יז:
וחנתי. ברוב המדוייקים מלרע וכן נמנה במסורת ב' ואידך וחנתי את אשר אחן:
פסוק יט:
נהפכו. בשוא הה"א ודגש הפ"א מכלול דף ע"ב ושרשים:
פסוק כא:
חנני חנני. שניהם בקמץ חטוף וחסר וא"ו אחר נו"ן וכן צ"ל במכלול דף קפ"א:
פסוק כב:
כמו אל. הגאון רבי סעדיה ורלב"ג פרישו אל לשון חול כמו אלה והחכם אבן עזרא והרמב"ן ואחרים פירשו לשון קדש וא"כ אסור למוחקו:
פסוק כג:
מי יתן אפו. ד' כתיבין כן כמ"ש למעלה:
פסוק כה:
גאלי חי. מסורת עליו לית ומלעיל:
פסוק כח:
מה נרדף לו. בספרים מדוייקים אחרונים וקדמונים בקמ"ץ הדל"ת ובמקף בין שתי המלות ולכן כתב רד"ק במכלול דף כ"ב ודף ר"נ שקריאתו בקמץ חטוף ומה שיש לפקפק בזה אכתבנו בסי' ל"ה בעזרת העוזר והגוזר ית' וית':
פסוק כט:
שדין. שדון קרי ונדרש בשמות רבה פ' ל"ז שיש דין בעולם וכ"כ רש"י בשם מדרש תמחומא ועיין עוד בזוהר פרשת וארא דף כ"ו וריש פרשת מצורע ומדרש ילמדנו ריש פרשת משפטים: