א וַ֭יַּעַן צֹפַ֥ר הַֽנַּעֲמָתִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ ב הֲרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֵעָנֶ֑ה וְאִם־אִ֖ישׁ שְׂפָתַ֣יִם יִצְדָּֽק׃ ג בַּ֭דֶּיךָ מְתִ֣ים יַחֲרִ֑ישׁו וַ֝תִּלְעַ֗ג וְאֵ֣ין מַכְלִֽם׃ ד וַ֭תֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י וּ֝בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ׃ ה וְֽאוּלָ֗ם מִֽי־יִתֵּ֣ן אֱל֣וֹהַּ דַּבֵּ֑ר וְיִפְתַּ֖ח שְׂפָתָ֣יו עִמָּֽךְ׃ ו וְיַגֶּד־לְךָ֨ ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֮ כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ ז הַחֵ֣קֶר אֱל֣וֹהַ תִּמְצָ֑א אִ֤ם עַד־תַּכְלִ֖ית שַׁדַּ֣י תִּמְצָֽא׃ ח גָּבְהֵ֣י שָׁ֭מַיִם מַה־תִּפְעָ֑ל עֲמֻקָּ֥ה מִ֝שְּׁא֗וֹל מַה־תֵּדָֽע׃ ט אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם׃ י אִם־יַחֲלֹ֥ף וְיַסְגִּ֑יר וְ֝יַקְהִ֗יל וּמִ֣י יְשִׁיבֶֽנּוּ׃ יא כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא וַיַּרְא־אָ֝֗וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃ יב וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֝֗רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃ יג אִם־אַ֭תָּ֗ה הֲכִינ֣וֹתָ לִבֶּ֑ךָ וּפָרַשְׂתָּ֖ אֵלָ֣יו כַּפֶּֽךָ׃ יד אִם־אָ֣וֶן בְּ֭יָדְךָ הַרְחִיקֵ֑הוּ וְאַל־תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹהָלֶ֣יךָ עַוְלָֽה׃ טו כִּי־אָ֤ז ׀ תִּשָּׂ֣א פָנֶ֣יךָ מִמּ֑וּם וְהָיִ֥יתָ מֻ֝צָ֗ק וְלֹ֣א תִירָֽא׃ טז כִּי־אַ֭תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑ח כְּמַ֖יִם עָבְר֣וּ תִזְכֹּֽר׃ יז וּֽ֭מִצָּהֳרַיִם יָק֣וּם חָ֑לֶד תָּ֝עֻ֗פָה כַּבֹּ֥קֶר תִּהְיֶֽה׃ יח וּֽ֭בָטַחְתָּ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְ֝חָפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב׃ יט וְֽ֭רָבַצְתָּ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְחִלּ֖וּ פָנֶ֣יךָ רַבִּֽים׃ כ וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּח־נָֽפֶשׁ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר׃
פסוק ב:
האם מי שמדבר רֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה?! האם אתה חושב שבריבוי המלל שלך יש כדי לחתום את השיחה, כך שעמדתך תחתום את הדיון?! וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם, רטוריקן, הוא שבהכרח יִצְדָּק?!
פסוק ג:
בַּדֶּיךָ, בדיותיך את המְתִים, אנשים יַחֲרִישׁוּ, משתיקים. וַתִּלְעַגוְאֵין מַכְלִם, ואיש אינו גוער בך ועוצר בעדך. ייתכן שצופר מתייחס לאנשים אחרים מלבד אליפז ובלדד ששמעו את נאומו של איוב ועמדו נטולי מלים מול התבטאויותיו.
פסוק ד:
וַתֹּאמֶר: זַךְ לִקְחִי, דברי הם טהורים, וּבַר, נקי הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ, קהל שומעי.
פסוק ה:
וְאוּלָם במקום שתשגה במחשבותיך אלה, מִי־יִתֵּן, הלוואי שאֱלוֹהַּ ידַּבֵּר, וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו לדבר עִמָּךְ.
פסוק ו:
וְיַגֶּד־לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, את החכמה הנסתרת, שנעלמה גם מדעתך, כִּי כפל כִפְלַיִם, דברים רבים יש לְתוּשִׁיָּה, לחכמה לגלות לך. וְדַע כִּי־יַשֶּׁה, יכול לשכוח, למחול לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ, אבל עליך להקשיב לו ולהמעיט בדבריך.
פסוק ז:
הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא, אִם עַד־תַּכְלִית, סוף דעתו של שַׁדַּי תִּמְצָא?! האם אתה חושב שאתה יכול לחקור ולהבין את אלוקים?!
פסוק ח:
בגָבְהֵי שָׁמַיִם מַה־תִּפְעָל, מה בכוחך לעשות?! חכמת ה' העֲמֻקָּה יותר מִשְּׁאוֹל מַה־תֵּדָע ממנה?!
פסוק ט:
אֲרֻכָּה יותר מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, מידתה וּרְחָבָה מִנִּי־יָם. אתה מנסה להבין דברים שתודעתך אינה יכולה להשיג.
פסוק י:
אִם־יַחֲלֹף, יכרית, ימית אלוקים אנשים שחטאו לו וְיַסְגִּיר, יכלא וְיַקְהִיל, או יעצור אותם – וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. מי יכול לעצור בעדו?
פסוק יא:
כִּי־הוּא – האלוה יָדַע מְתֵי־שָׁוְא, מכיר אנשי חטא, וַיַּרְא־אָוֶן, פשע וְלֹא יִתְבּוֹנָן, הוא לא צריך להשתהות כדי להתבונן בפרטיו.
פסוק יב:
ולעומת זאת האִישׁ נָבוּב, חלול, האדם הוא כלי קיבול, ועל כן יִלָּבֵב, יוכל להתמלא בלב וללמוד בינה. וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. בלידתו האדם דומה לעיר פרא, ועליו לגדול ולהתפתח. ולכן –
פסוק יג:
אִם־אַתָּה, איוב, הֲכִינוֹתָ, הכנת את לִבֶּךָוּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ בתפילה.
פסוק יד:
אִם־אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ ממך, וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ שום עַוְלָה, עוול.
פסוק טו:
כִּי־אָז תִּשָּׂא, תוכל להרים את פָנֶיךָ מִמּוּם, ולא תצטרך להרכינן בגלל מומיך, וְהָיִיתָ מֻצָק, יציב, וְלֹא תִירָא.
פסוק טז:
כִּי במצב זה אַתָּה את העָמָל, קושי תִּשְׁכָּח, כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר. יישאר בך רק רושם עמום, כעקבות המים החולפים בלבד.
פסוק יז:
ויותר מאור הצָּהֳרַיִם, יָקוּם, יתרומם וייבנה חָלֶד, העולם, ואז תָּעֻפָה, תאיר ותתחדש, כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה.
פסוק יח:
וּבָטַחְתָּ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ, תהיה בטוח כאילו אתה מוקף בחפירה המגוננת עליך מאויבים, או: כשתגיע לקברך החפור – לָבֶטַח תִּשְׁכָּב.
פסוק יט:
וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד, וְחִלּוּ פָנֶיךָ, ישחרו לפתחך רַבִּים.
פסוק כ:
וְשלא כמו החף מחטא, עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה בציפייה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, מהם, וְתִקְוָתָם לא תביא אלא למַפַּח־נָפֶשׁ.