פסוק א:קרא נא. הקו"ף בגעיא:
פסוק א:יהרג כעש. בשי"ן כמו בסמ"ך וזהו אחד מן ד' כתיב בשי"ן בלישנא ובמסורת הושע סי' ב' נמסר סי' מן כל מלין דכתיבין שי"ן וקריין סמ"ך:
פסוק ג:אני ראיתי. האל"ף בגעיא בס"ס וכן הוא בחילופים לב"א ועיין מ"ש במשלי כ"ו:
פסוק ג:נוהו פתאם. רפה הפ"א:
פסוק ד:וידכאו. בדפוסים ישנים מנאפולי ושונצין כתוב וידכאו ולא מצאתי כן בספרים כתובי יד שלפני וראיתי לגאון ר' שמעון בר צמח בפי' אוהב משפט שלו שהביא שתי הגרסאות וכן כתב וידכאו הוא מבנין התפעל והיה ראוי היו"ד בחירק והדלת בדגש אלא שהוטלה תנועת היו"ד בחירק והדל"ת דגושה וכן כתבוהו ר' יונה ור' דוד קמחי בספר השרשים עכ"ל:
פסוק ה:ושאף. י"ס שכתוב בהם ישאף ביו"ד וקרי ושאף בוא"ו ואין לסמוך עליהם יען לא נמנה זה במסורת עם מלין דכתיבין יו"ד בריש תיבותא וקריא וא"ו:
פסוק ז:יולד. נכתב בוא"ו עם הדגש והם שלשה במסורת:
פסוק ט:עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר. ב' פסוקים בסיפרא מטעין בהון וסי' קדמאה עשה גדלות ואין חקר נפלאות. תנינא בסי' ט' עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות. וא' פסוק סימן ונע"ו מים עד ים:
פסוק י:ושלח מים. במקצת מדויקים מס"ס כתוב בשני טעמים:
פסוק י: חוצות. כן ראוי להיות עפ"ה דפרשת בלק:
פסוק יב:ולא תעשנה. הוא"ו בגעיא:
פסוק יב:תושיה. בקצת ספרים חסר וא"ו והמסורת מסייעם דבישעיה סי' כ"ח ובמשלי סי' ח' נמסר סי' מן ז' מלאים בלישנא ואין זה מכללם:
פסוק יד:ימששו. קלה השי"ן ברוב הספרים והיו"ד בגעיא:
פסוק טז:ועלתה. מתחלפת ועולתה מלא וא"ו:
פסוק יז:יוכיחנו. במקצת ספרים חסר יו"ד אחר כ"ף:
פסוק יט:יצילך. ברוב המדוייקים הכ"ף דגושה:
פסוק כא:משר. ברוב המדוייקים חסר וא"ו:
פסוק כא:כי יבוא. הספרים מתחלפים ולפי המסורת מלא:
פסוק כה:ידעת כי רב. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק כו:תבוא. נכון להיות מלא וא"ו עפ"ס דאיוב סימן ב' כי לא נמנה זה עם החסרים שם:
פסוק כז:חקרנוה כן היא. בס"ס המדוייקים מלת כן בסגול ודגושה מדין אתי מרחיק וכן כתוב במכלול דף ק"ז אעפ"י שמלת כן היא מלה זעירא אחר שהיא סמוכה למלת היא לא היה לה להיות משפטה כמשפט מלה זעירא אלא שכן מצאנו אותה דגושה ועיין מ"ש גם במזמור ע"ז על גאלת בזרוע: