פסוק א:קרא נא - אם איננו כן, שאל אם תמצא מי שיענה אותך.
פסוק א:ואל מי מקדושים תפנה - או אמור, מפי מי מהקדושים שהיו בארץ שמעת.
פסוק ב:כי - ידוע כי לאויל יהרג כעס.
פסוק ג:משריש - כמו: ותשרש שרשיה, שעשה שרשים.
פסוק ג:ואקב - קללתי, כמו: מה אקב. והטעם: קללתי נוהו שהוא ביתו, שיבוא לו רע פתאום.
פסוק ה:אשר קצירו רעב יאכל – יזרע, ורעב שאין לו כח יתגבר עליו ויאכל קצירו.
פסוק ה:ואל מצנים - כמו: ולצנינים, כי הזרע כשלא יהיה מנוקה ירבו חוחיו ויקחו הרעבים הקצים, מבין החוחים.
פסוק ה:צמים - יש אומרים: כמו: צמאים והעניין כפול, כי זכר הרעבים והצמאים. ויש אומר: כי צמים - האבן התקיפה בלשון ישמעאל. וא"ר משה: שפירושו הבתולות בעלות הצמות. והוא רחוק. כל עמל שהוא עם און, הוא כמוהו בעניין, אמר כי הרשע לא יצמח, לכן בן אדם יולידנו וכאילו לא יולד, אלא לעשות עמל ואון כענין: הן בעון חוללתי כי תולדות בן אדם קרובים לעשות רע כטעם: כי יצר לב האדם רע.
פסוק ז:ובני רשף - יש אומרים: כי כאשר תולדות העוף לעוף, כן תולדות האדם לעמל. וכמוהו: ולחומי רשף, שפירושו אכולי עוף. ויש אומרים: כי בני רשף הראויים להיות בגיהינום יגבהו בעולם הזה, וזה הפירוש בלא רשף רק הוא קר. ויש אומרים: כי בני רשף – הם ניצוצי האש והוא קרוב, בעבור שהאדם רגיל לראות השמש זורחת שוקעת, אין זריחתה ושקיעתה אלא בעיניו, ובעבור בא הגשם לפרקים מעטים, גם יש עתים שיכלא הגשם בשעת הצורך, ויצעקו בני אדם אל הבורא ויצוה על העבים להמטיר, וזה יהיה להם אות גדול, על כן הזכיר אחר עושה גדולות, הנותן מטר.
פסוק יא:לשום שפלים - הבוכים השואלים מטר אז ראו החכמים והערומים שלא תועיל חכמתם.
פסוק יב:תושיה - כטעם חכמה. ורבי משה פירש: שהוא מן יש.
פסוק יג:נמהרה - נבערה, כמו: ולבב נמהרים.
פסוק יד:יומם - עניינו ביומם.
פסוק טו:ויושע מחרב - אביונים, והטעם: מחרב אויבים.
פסוק טו:מפיהם - שאם ירעבו יוכל אויב לצור עליהם, והעניין הנה המקום כאשר ירצה ליסר בני אדם - ימנע הגשם בעתו, וכאשר ישובו אליו - יענם ויושיעם.
פסוק יח:תרפינה - ביו"ד והטעם כמו אל"ף וכמוהו: רפינו את בבל ולא נרפתה.
פסוק יט:בשש צרות - יתכן היות זכר שבע, על דרך המקרא ואחרים ספרו אותם והם ז' במספר.
פסוק כא:בשוט לשון - כי הלשון הרע הוא כמו שוט. ויותר נכון: היות לשון אומה, כמו: לשונות הגוים.
פסוק כא:ושוט - מן: שוטטו בחוצות ירושלים כאשר תשוטט לשון בארצך תיחבא.
פסוק כב:כפן - תרגום רעב, או הוא מן: כפנה שרשיה וטעמו: אספה.
פסוק כג:כי עם אבני השדה - כאילו ברית כרתה עם האבנים שלא תנזק בהן ועשית שלום עם החיות.
פסוק כד:ופקדת נוך - תמצאנו כאשר עלה במחשבתך ולא תחטא.
פסוק כד:בכלח - אין לו חבר כי אם שנים בספר הזה. וטעמו: שימות במלאת מספר ימיו והיא הזקנה.
פסוק כו:כעלות גדיש - כהכרת, וכמוהו: אל תעלני בחצי ימי.