א קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃ ב כִּֽי־לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג־כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃ ג אֲ‍ֽנִי־רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃ ד יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃ ה אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃ ו כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃ ז כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃ ח אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃ ט עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ י הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃ יא לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃ יב מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃ יג לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃ יד יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃ טו וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃ טז וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ יז הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃ יח כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץ וידו (וְיָדָ֥יו) תִּרְפֶּֽינָה׃ יט בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃ כ בְּ֭רָעָב פָּֽדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃ כא בְּשׁ֣וֹט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃ כב לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃ כג כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הָשְׁלְמָה־לָֽךְ׃ כד וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃ כה וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃ כו תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃ כז הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
אם רצונך לקרוא ולזעוק – אדרבא, קְרָא־נָא, אבל האם יֵשׁ עוֹנֶךָּ, מי שיענה לך?! וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים, מהמלאכים תִּפְנֶה?! אינך יכול לפנות בתפילה אלא לקדוש ברוך הוא לבדו. כאן מתאר אליפז את האוויל ואת גורלו המר. האוויל המדובר הוא מי שאינו פונה אל ה'. וייתכן שדבריו רומזים לאיוב עצמו.
פסוק ב:
כִּי־לֶאֱוִיל, את השוטה יַהֲרָג־כָּעַשׂ, הכעס, וּפֹתֶה, את הפתי, קל הדעת המתפתה בקלות תָּמִית קִנְאָה. ההיסחפות אחר רגשות עזים אופיינית למי שאינם חכמים, ובעטיה צפוי להם סוף רע.
פסוק ג:
אֲנִי־רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ, צומח ומתפתח, וָאֶקּוֹב, קיללתי את נָוֵהוּ, ביתו, שאסונו יבוא לו פִתְאֹם כדי לעצור את גדילתו.
פסוק ד:
יִרְחֲקוּ בָנָיו של האוויל הזה מִיֶּשַׁע, הם לא ייוושעו, וְיִדַּכְּאוּ, יהיו מדוכאים בַשַּׁעַר, בבית הדין של העיר, וְאֵין מַצִּיל.
פסוק ה:
אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל. את מה שיקצור האוויל יאכלו רעבים אחרים. וְהרעֵב אֶל־מִצִּנִּים, אל הסלים, או: גם את הקציר המוקף בגדר קוצים יִקָּחֵהוּ, וְשָׁאַף ישאף ויבלע צַמִּים, צמא את חֵילָם של בני האוויל.
פסוק ו:
אליפז מסביר את נפילת האוויל: כִּי לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן, וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָל. החטאים והפגמים אינם נובעים מן הטבע;
פסוק ז:
כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד, האדם הוא זה שמועד לעברה, מפח נפש ותסכול. וּבְנֵי־רֶשֶׁף, ניצוצות יַגְבִּיהוּ עוּף. כשם שטבעם של ניצוצות להתרומם, כך טבעו של אדם לחטוא.
פסוק ח:
אוּלָם אֲנִי, שלא כמו האוויל והפתי, אֶדְרֹשׁ, אֶפנה אֶל־אֵל, וְאֶל־אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי, אַפנה את מילותי.
פסוק ט:
עליו בוודאי-אפשר לסמוך, שהרי הוא עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר, שאי-אפשר לחקור אותן, נִפְלָאוֹת עַד שאֵין להן מִסְפָּר.
פסוק י:
הוא הַנֹּתֵן מָטָר עַל־פְּנֵי־אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם שירדו עַל־פְּנֵי חוּצוֹת.
פסוק יא:
לָשׂוּם המֵרים שְׁפָלִים לְמָרוֹם, עד השמים, וְקֹדְרִים, שבורים ומדוכאים שָׂגְבוּ, מתעלים, מתגברים ביֶשַׁע, ישועה, מצד אחד.
פסוק יב:
ומצד שני, מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, חכמים הבוטחים בערמתם, וְלֹא־תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה, וייבצר מהם לעשות כל מה שתכננו.
פסוק יג:
אלוקים לֹכֵד ומכשיל חֲכָמִים בְּאמצעות עָרְמָם, ערמתם שלהם, וַעֲצַת, מזימתם של נִפְתָּלִים, אנשים מתוחכמים המבקשים תחבולות נִמְהָרָה, פזיזה וטיפשית.
פסוק יד:
עונשם יהיה שיוֹמָם, ביום הם יְפַגְּשׁוּ ייפגשו עם חֹשֶׁךְ, וְכמו בלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ ויגששו את דרכם בַצָּהֳרָיִם.
פסוק טו:
וַיֹּשַׁע ה' את העניים מֵחֶרֶב, מִפִּיהֶם הטורף של הרשעים, וּמִיַּד חָזָק הוא מציל את האֶבְיוֹן.
פסוק טז:
וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה, וְעֹלָתָה, עוולה, רִשעה קָפְצָה, תסגור את פִּיהָ. גלגל חוזר בעולם. על כן אל תתייאש.
פסוק יז:
אל תבעט בייסורים שכן הם חלק מן התקשורת בין אלוקים והאדם. הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ, אדם אשר יוֹכִחֶנּוּ, ייסר אותו אֱלוֹהַּ, ואת מוּסַר, הסבל שמביא עליך שַׁדַּי, ה' אַל־תִּמְאָס.
פסוק יח:
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ את המכה שהביא, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה. הוא המכֶּה והוא המרפא.
פסוק יט:
בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ, וּבְשֶׁבַע לֹא־יִגַּע בְּךָ רָע. אלוקים יצילך מכל צרה. שש ושבע הם מספרים נוסחאיים המציינים ריבוי.
פסוק כ:
בְּרָעָב פָּדְךָ, הציל אותך מִמָּוֶת, וּבְמִלְחָמָה הוא מציל אותך מִידֵי חָרֶב.
פסוק כא:
בְּשׁוֹט לָשׁוֹן, כאשר ידברו בך דברים פוגעניים ומזיקים, תֵּחָבֵא, ה' יגן עליך, וְלֹא־תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא.
פסוק כב:
לְשֹׁד וּלְכָפָן, רעָב תִּשְׂחָק, תצחק. הם לא יאיימו עליך. וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל־תִּירָא, כי אלוקים יגן עליך מפניהם,
פסוק כג:
כִּי עִם־אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ. האבנים, לא יהיו לך למכשול בדרכיך, הטבע כולו ישתף עמך פעולה וְגם חַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה־לָּךְ, תשלים אתך ולא תיגע בך לרעה.
פסוק כד:
וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם ישרור באָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ, כאשר תתוודע אל ביתך בחזרתך מן הדרך – וְלֹא תֶחֱטָא, לא תחסר, תמצא את ביתך שלם.
פסוק כה:
וְיָדַעְתָּ כִּי־רַב זַרְעֶךָ, יהיו לך ילדים רבים, וְצֶאֱצָאֶיךָ ירבו כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.
פסוק כו:
תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר. תבוא בזמן הראוי, כלומר בשיבה טובה, אל הקבר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ, כמו איסוף ערמות היבול, שהוא שיאו של העמל שהושקע בתבואה בְּעִתּוֹ.
פסוק כז:
והוא חותם את נאומו: הִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ, ואכן כֶּן־הִיא, כך הוא סדר העולם. בסוף הנקי והישר אינו אובד, כאחריתו של האוויל. שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה, איוב, דַע־לָךְ. חשוב על הדברים הללו גם באופן אישי. אליפז רומז לאיוב: אם תקבל שאלוקים כיוון אליך את הסבל הזה, ותיכנע בפני הידיעה הזאת, תזכה להיוושע עוד בחייך. ה' יחזיר לך את כל מה שנגרע ממך, ותהיה אחריתך טובה.