מענה אליפז אודות המטר

הראיה של ספר העיקרים

ר' יוסף אלבו מביא ראיה להשגחה הפרטית ממציאות המטר. אי אפשר ליחס את הווית המטר אל הטבע, לפי שאינו דבר מתמיד באופן אחד בכל שנה ושנה בזמן אחד, כמו שרואים בעניינים הטבעיים, שכן הטבע לא משתנה בחילופי הזמנים במנהגים שונים.

את הראיה הזו הזכיר אליפז בפרקנו באמרו:

הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃
לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
(איוב ה י-יא)

אמר כי במטר שתי תועלות: 
א. בנתינת המטר על פני הארץ התועלת הוא לשום הצמחים השְׁפָלִים לְמָר֑וֹם, כלומר: שיגביהו בצמיחתם על הארץ.
ב. "וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת" – בישוב מן האנשים, וזה בעבור שהאנשים הקודרים מחימום השמש יתלחלח גופם ויוכלו להתקיים. וזהו "וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע".
(ספר העיקרים מאמר ד פרק ח)

הרחבת הביאור

ונראה לי הכותב לבאר יותר דברי אליפז, שהכריח מזה ההשגחה וחסדי הבורא:

הבורא יתברך בטובו הגדול ישים עינא פקיחא (=עין פקוחה) על כל יצוריו, ושינה מטרות עוזו לפי הצורך ושינוי המדינות. הנה במצרים, אשר הנילוס עולה ומשקה ואינם צריכים למטר, על כן לֹא עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם, רק לעתים רחוקות, כנודע מספרי העמים. ואם הטבע גורם הגשם, למה לא ימטיר גם על הארץ ההיא? אבל כי הכל ברצון המשגיח, לפי צורך יצוריו כן הופיע בחסדו הגדול. זהו שאמר אליפז, "הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ", במקום שהצורך אליו, "וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת", שיש מקומות מן הישוב אשר לא מִמְטַר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם, רק מעביר וְשֹׁ֥לֵֽחַ עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת, כמו ארץ מצרים, שהנילוס עולה ומשקה והרווה את הארץ מבלי מטר.

ושניהם (שני מקורות המים) לכוונה אחת; לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם, שהצמחים השְׁפָלִים מרומים ישכונו.

אופן מיוחד נוסף של ירידת מטר

ועוד שינוי כי באפריקה ישנם אנשים שחורים (ניגרים), והמה יושבי אביסיניה (חבש) למזרחה של אפריקה, וגם יושבי ניגריה, שמה יבוא הגשם שישה חודשים כאחת בלי הפסק בחודשי החמה, לאשר שם חום השמש רב מנשוא, עד שבעבור גודל החום לא יהפוך כושי עורו מן השחרות, כי שופם השמש.

מצורף תרשים ממוצע משקעים לפי חודש בניגריה:

לזאת הקדים להם אב הרחמן רפואה למכה, לתת גשם נדבה להם שישה חודשים, ורק בימות הקיץ אשר החום רב להם, יבואו מים קרים על נפש עייפה. וזהו שאמר "וְ֝קֹדְרִ֗ים", הם האנשים השחורים מני חום השמש, שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע.

ובזה לימד לנו דעת כי הכל ברצון וחסד, שלא כמנהג הטבע. ועשה מדינה אחת צרכה בלי מטר, למען תדע שלא על המטר לבד יהיה הצמח וירוה הארץ, כי יש לאל ידו יתברך לחיות זרע במי נהר בלי גבורות גשמים.

ולא עשה כן לכל גוי להכין צרכם בלי מטר, למען יבינו שלא כחוקות הטבע תרווה הארץ, רק ברצון ה' יתברך, אשר עיני חסדו על עולמו מראשית השנה ועד אחרית השנה, להריק מטר בדעתו ולמנעו בעת ההפסד ולדון בו עמים. וזה שסיים אליפז: "מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃", כי לא מצאה חיל ידיהם להשוות הטבע בעניין המטר, אשר ימטיר על מדינה יותר מן המנהג, ויחשוך במדינה אחרת המטר נגד הטבע, הכל כפי הצורך והתועלת.

ועוד תדע מספרי העמים אשר שם האל יתברך בחסדו, כי במדינת פרו בחלק העולם החדש (אמריקה), לצפונה (של פרו), אשר עומדת שם תחת חגורת המזלות כפי התקרבות החמה לנגד ראשם, ככה יתגברו להם מטרות מים ורוחות. ובאמצע היום אשר השמש כגבורתה, על הרוב יתקדרו להם השמים בעבים להצילם משרב השמש. שמור אלה בלבך קורא המשכיל, וְ֝יִתְבּֽוֹנְנ֗וּ חַֽסְדֵ֥י יְ-הוָֽה. ותדע כי כל מקרה אשר יקרך אך טוב וחסד הוא.