א בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃ ב לְהַקְשִׁ֣יב לַֽחָכְמָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃ ג כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃ ד אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃ ה אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃ ו כִּֽי־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃ ז וצפן (יִצְפֹּ֣ן) לַ֭יְשָׁרִים תּוּשִׁיָּ֑ה מָ֝גֵ֗ן לְהֹ֣לְכֵי תֹֽם׃ ח לִ֭נְצֹר אָרְח֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וְדֶ֖רֶךְ חסידו (חֲסִידָ֣יו) יִשְׁמֹֽר׃ ט אָ֗ז תָּ֭בִין צֶ֣דֶק וּמִשְׁפָּ֑ט וּ֝מֵישָׁרִ֗ים כָּל־מַעְגַּל־טֽוֹב׃ י כִּֽי־תָב֣וֹא חָכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃ יא מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃ יב לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מִדֶּ֣רֶךְ רָ֑ע מֵ֝אִ֗ישׁ מְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ יג הַ֭עֹ֣זְבִים אָרְח֣וֹת יֹ֑שֶׁר לָ֝לֶ֗כֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ יד הַ֭שְּׂמֵחִים לַעֲשׂ֥וֹת רָ֑ע יָ֝גִ֗ילוּ בְּֽתַהְפֻּכ֥וֹת רָֽע׃ טו אֲשֶׁ֣ר אָרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃ טז לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃ יז הַ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃ יח כִּ֤י שָׁ֣חָה אֶל־מָ֣וֶת בֵּיתָ֑הּ וְאֶל־רְ֝פָאִ֗ים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃ יט כָּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אָרְח֥וֹת חַיִּֽים׃ כ לְמַ֗עַן תֵּ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבִ֑ים וְאָרְח֖וֹת צַדִּיקִ֣ים תִּשְׁמֹֽר׃ כא כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ אָ֑רֶץ וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃ כב וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
האב-המדריך ממשיך בהמרצת החניך לקנות חכמה ומוסר. בְּנִי, אִם־תִּקַּח ללבך את אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, תשמור אצלך –
פסוק ב:
עליך לְהַקְשִׁיב, לכוון כדי לשמוע לַחָכְמָה את אָזְנֶךָ, תַּטֶּה, תַּפנה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה.
פסוק ג:
כִּי אִם, לא רק תטה אוזנך להקשיב למה שנאמר, אלא אף לַבִּינָה תִקְרָא, תתפלל ותזמין אותה מיזמתך, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ, תשתוקק ותתלהב,
פסוק ד:
אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, כאנשים שאוהבים כסף ואינם שבעים ממנו, וְכַמַּטְמֹנִים, כאוצרות מוחבאים תַּחְפְּשֶׂנָּה, במרץ, בחדווה ובחשק, ביסודיות ובתשומת לב – למרות הקושי והאכזבות שבחיפוש –
פסוק ה:
אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
פסוק ו:
כִּי־ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו – ביטוי המרמז על התקרבות וחיבה גדולה – ניתנות דַּעַת וּתְבוּנָה.
פסוק ז:
ה' יִצְפֹּן, ישמור לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, עצה טובה, תבונה ויכולת מעשית, ויעניק מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם, להולכים בתמימות, כדי שיוכלו
פסוק ח:
לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט, דרכי יושר וְאת דֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר.
פסוק ט:
אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים וכָל־מַעְגַּל, דרך, אורח חיים טוֹב.
פסוק י:
כִּי, כאשר תָבוֹא החָכְמָה בְלִבֶּךָ, וְהדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם, יהיה נעים –
פסוק יא:
המְזִמָּה, המחשבה, העיון וההברקה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, והתְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה, תשמור אותך –
פסוק יב:
לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, דברי שקר, שבכוחו לשכנע בנכונותם.
פסוק יג:
אלה אנשים הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ,
פסוק יד:
הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, אנשים שיָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת, סילוף רָע. אנשים אלו שמחים כאשר הרע נהפך לטוב והטוב לרע, ונעשה בלבול בין העולמות.
פסוק טו:
אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים, דרכיהם עקומות, וּנְלוֹזִים, מעוותים הם בְּמַעְגְּלוֹתָם, באורחות חייהם.
פסוק טז:
לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה שאֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה, מדברת דברי חלקות. כנראה היו אז נשים נשואות שבעת שבעליהן לא היו בבית, היו מחפשות לעצמן הרפתקאות. אשה זרה כזו מנסה לתפוס בחורים צעירים וחסרי ניסיון ולפתות אותם בדבריה.
פסוק יז:
זוהי אשה הַעֹזֶבֶת את אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, בוגדת בבעלה ובו בזמן אֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה, שהרי משמעותה של ברית הנישואין אינה רק כלפי אדם אלא גם כלפי אלוקים.
פסוק יח:
כִּי שָׁחָה, הושפל אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ. הבית שלה קרוב אל המוות, וְאֶל־רְפָאִים, מתים, נעים מַעְגְּלֹתֶיהָ, מסלוליה. דרכה של אשה זו מובילה היישר אל שאול תחתית.
פסוק יט:
כָּל־בָּאֶיהָ, הבאים אליה לֹא יְשׁוּבוּן. הם שקעו ונבלעו בתוך החוויה הזו ואינם יכולים להיחלץ ממנה, וְלֹא־יַשִּׂיגוּ עוד אָרְחוֹת חַיִּים.
פסוק כ:
כל זה לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר.
פסוק כא:
כִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ באָרֶץ וישבו בה לבטח, וּתְמִימִים, נאמנים, צדיקים יִוָּתְרוּ, יישארו בָהּ. רק ההולכים בדרך הישר והשומרים את דרך ה' יוכלו לשכון בארץ הטובה.
פסוק כב:
וּלעומתם הרְשָׁעִיםמֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וקיומם בארץ ארעי, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ, ייעקרו מִמֶּנָּה.