א בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃ ב לְהַקְשִׁ֣יב לַֽחָכְמָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃ ג כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃ ד אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃ ה אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃ ו כִּֽי־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃ ז וצפן (יִצְפֹּ֣ן) לַ֭יְשָׁרִים תּוּשִׁיָּ֑ה מָ֝גֵ֗ן לְהֹ֣לְכֵי תֹֽם׃ ח לִ֭נְצֹר אָרְח֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וְדֶ֖רֶךְ חסידו (חֲסִידָ֣יו) יִשְׁמֹֽר׃ ט אָ֗ז תָּ֭בִין צֶ֣דֶק וּמִשְׁפָּ֑ט וּ֝מֵישָׁרִ֗ים כָּל־מַעְגַּל־טֽוֹב׃ י כִּֽי־תָב֣וֹא חָכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃ יא מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃ יב לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מִדֶּ֣רֶךְ רָ֑ע מֵ֝אִ֗ישׁ מְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ יג הַ֭עֹ֣זְבִים אָרְח֣וֹת יֹ֑שֶׁר לָ֝לֶ֗כֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ יד הַ֭שְּׂמֵחִים לַעֲשׂ֥וֹת רָ֑ע יָ֝גִ֗ילוּ בְּֽתַהְפֻּכ֥וֹת רָֽע׃ טו אֲשֶׁ֣ר אָרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃ טז לְ֭הַצִּ֣ילְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃ יז הַ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃ יח כִּ֤י שָׁ֣חָה אֶל־מָ֣וֶת בֵּיתָ֑הּ וְאֶל־רְ֝פָאִ֗ים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃ יט כָּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אָרְח֥וֹת חַיִּֽים׃ כ לְמַ֗עַן תֵּ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבִ֑ים וְאָרְח֖וֹת צַדִּיקִ֣ים תִּשְׁמֹֽר׃ כא כִּֽי־יְשָׁרִ֥ים יִשְׁכְּנוּ אָ֑רֶץ וּ֝תְמִימִ֗ים יִוָּ֥תְרוּ בָֽהּ׃ כב וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
בני אם תקח אמרי וגו' - אז תבין צדק הנזכרים בראש הספר, וכאשר תשיג לזה המקום ואמר: כי תבוא חכמה היא תבוא לך, כמו איש לביתו.
פסוק א:
תבונה תנצרכה – להצילך מאשה זרה.
פסוק ז:
תושיה - התי"ו נוסף מן יש ותקרא כן החכמה, בעבור שהיא יש ועומדת לעד והשם יצפננה לישרים, בעבור שינצרו בה ארחות משפט - והם המצות.
פסוק ז:
ודרך חסידיו ישמור – השם, כאשר ישמרו האורחות.
פסוק ט:
אז תבין - מושך שנים עמו וכן הוא: תבין מישרים, ותבין כל מעגל טוב.
פסוק י:
כי תבוא - כאשר תבוא חכמה בלבך,
פסוק י:
ינעם - בלשון זכר, כמו: דעת לנבון נקל.
פסוק יא:
תנצרכה - כדי שתצילך מדרך איש רע.
פסוק יב:
תהפוכות - הדברים שאינם על תקונם והענין העוזבים ארחות יושר והם תהפוכות.
פסוק יד:
בתהפוכות רע - פירוש איש רע.
פסוק יד:
ונלוזים - מעוקלים.
פסוק טז:
להצילך - פירושו כי כאשר התבונה תנצרכה מאיש רע, כן תצילך מאשה רעה ונכריה, בעבור שלא למדו מעשה הטוב, כאילו הם מזרע זר ונכרי.
פסוק יז:
ברית אלהיה - כי הנשים נכנסות עם האנשים בברית השם, שלא יבגוד ואיש באשתו והיא בגדה בזרותה, פרוש אחר: שם שמו ביניהם ואם הוסר מהם, נותר אש ואש.
פסוק יח:
כי שחה - האשה עצמה שחה אל מות שהוא ביתה והוא עומד ואיננו יוצא כאשר חשבו רבים.
פסוק יח:
רפאים - מתים והוא מלשון נרפים, בעבור שתשש כחם, כענין וגבר ימות ויחלש.
פסוק יט:
כל באיה - באים אליה,
פסוק יט:
לא ישובון - מדרכם הרע ולא יוכלו להשיג ארחות חיי נפש.