פסוק א:ויחנו ברפידים. מאי לשון רפידים, ר' אליעזר אומר, רפידים שמה, ר׳ יהושע אומר, שריפו עצמן מדברי תורה, וכן הוא אומר (ירמיהו מ״ז:ג׳) לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים .
(סנהדרין ק"ו א׳)
פסוק ב:וירב העם. תניא, א"ר יהודה, זה אחד מעשרה נסיונות שניסו אבותינו במדבר להקב"ה .
(ערכין ט"ו א׳)
פסוק ג:אותי וגו׳ ואת מקני. השוו בהמתן לגופן, מכאן אמרו בהמתו של אדם היא חייו, אדם המהלך בדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא .
(מכילתא)
פסוק ה:אשר הכית. וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו, אמר רבי אבהו, לומר לך, כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה .
(סנהדרין צ"ט ב')
פסוק ט:בחר לנו. בחר לי לא אמר אלא בחר לנו, מלמד שעשהו כמותו, מכאן שיהא תלמיד חביב לפני רבו כמותו .
(מכילתא)
פסוק ט:בחר לנו אנשים. ר׳ יהושע אומר, אנשים גבורים, ור׳ אליעזר אומר אנשים יראי חטא .
(מכילתא)
פסוק ט:מחר. תניא, איסי בן יהודה אומר, זה אחד מן המקראות שאין להם הכרע .
(יומא נ"ב ב׳)
פסוק יא:כאשר ירים משה ידו. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברין ואם לאו היו נופלין .
(ר"ה כ"ט א׳)
פסוק יב:ויקחו אבן. ת"ר, הרואה אבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום, מאי היא, דכתיב וידי משה כבדים ויקחו אבן וגו׳ וישב עליה .
(ברכות נ"ד א׳)
פסוק יב:ויקחו אבן. וכי לא היה לו למשה כר אחת לישב עליה, אלא אמר, כיון שישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער מכאן שאף צדיק גמור צריך להשתתף עם הצבור .
(תענית י"א א')
פסוק יב:ואהרן וחור תמכו. מכאן אמרו אין פוחתין משלשה בני אדם לעבור לפני התיבה בתענית צבור .
(מכילתא)
פסוק יב:עד בא השמש. מגיד שהיה בתענית .
(מכילתא)
פסוק יד:כתב זאת זכרון בספר. שלחה להם אסתר לחכמים, כתבוני לדורות, ומצאו לה מקרא מן התורה, כתב זאת זכרון בספר, כתוב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון – מה שכתוב בנביאים, בספר – מה שכתוב במגילה .
(מגילה ז׳ א׳)
פסוק יד:מתחת השמים. [מהו מתחת השמים] שלא יהיה נין ונכד של עמלק ולא גמל ולא חמור תחת כל השמים, שלא יאמרו זה הוא של עמלק .
(ספרי ר"פ תצא)
פסוק טז:כי יד על כס יה. דרש ר' שילא, מאי דכתיב (דה"א כ"ט) לך ה' הממלכה – זו מלחמת עמלק, וכן הוא אומר כי יד על כס יה .
(ברכות נ"ח א׳)
פסוק טז:כי יד על כס יה. תניא, ר׳ יוסי אומר, שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה ואיני יודע איזה מהן קודם, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחלה, שאין כסא אלא מלכות, שנאמר (דה"א כ"ט) וישב שלמה על כסא ה׳ למלך .
(סנהדרין כ׳ ב')
פסוק טז:כי יד על כס יה. תניא, ר׳ יהושע אומר, לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי ממלכתו שלמה באותה שעה מלחמה לה' בעמלק .
(מכילתא)
פסוק טז:כי יד על כס יה. מכאן שנשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו שלא יניח כל אשר לעמלק תחת כל השמים .
(ספרי פ׳ תצא)
פסוק טז:מדור דור. תניא, ר׳ אליעזר אומר, נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו, שאם יבא אחד מכל האומות להתגייר שיקבלוהו, ומעמלק ומביתו לא יקבלוהו, לכך נאמר מדור דור .
(מכילתא)