מי יתן מותנו ביד ד'. כלומר בשלשת ימי החשך שמתו בהם רשעי ישראל בארץ מצרים:
פסוק טו:
מן הוא. כלומר מאין הוא. לפי שלא ידעו מה הוא:
פסוק טז:
איש לאשר באהלו תקחו. זה אשתו שהיא ראויה להיות נמצאת באהל כענין שכתוב (בראשית י"ח) הנה באהל. וכתיב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה. ולמה הכתוב בדרך אסמכתא שחייב אדם במזונות אשתו ובניו הקטנים וזהו שאמר מספר נפשותיכם: