בני האלהים רבי שמעון בן יוחאי קרי להו בני דיינא ולייט למאן דקרי להו בני אלקים ולמה קרי אותם בני אלהים ר׳ יוחנן ור״ל אמרו שהרבו שנים בלא צער ובלא יסורין.[כי טבת הנה יפות]מכל אשר בחרו חכמים היו בחכמה העליונים ובחרו להם נשים דומות להם כתולדותם להוליד מהן גבורים כמותם ולקחום בחזקה ולכך כעסו להקב״ה.לא ידון רוחי באדם. פרש״י לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם. דוגמא מצינו באיוב שאמר עליו הקב״ה אל השטן אין כמוהו בארץ איש תם וגו'. ד״א לשון נדן ותיק כלומר לא יהא רוחי נתון בתיקו זה גוף האדם.לעלם. לזמן ארוך כמו וישב שם עד עולם ועבדו לעולם, כלומר הבריות החיות עכשיו לא יתקימו זמן ארוך.בשגם הוא בשר. בעבור שגם הוא בשר ואינו דבר קיים לעולם לפיכך יש לקצר ימיו ולא יחיו עוד כאשר חיו עד עכשיו שע״י כך הם משחיתים דרכם וגוזלים וחומסים שאינן יראין מן המיתה.והיו ימיו מאה ועשרים שנה. פרש״י אין מוקדם ומאוחר וכו׳ ואין להקשות הא אמר בפסחים (ו׳ ע״ב) דבחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר דע״כ תרי ענייני נינהו דהא קים לן משנולד יפת לא היה עד המבול רק מאה שנה ומשום כבודו של נח שלא יאמרו העולם היאך הוליד נח לבהלה אחר הנחמה הקדים הכתוב ״ויולד נח את שם״ ל״וינחם כי עשה את האדם״, קרוב לדוגמא זה פרש״י סוף פרשת לך לך.הנפלים. נפלאים בגובה חסר אל״ף דוגמא ונפלינו אני ועמך.היו בארץ בימים ההם. הנזכרים למעלה, ויהי כי החל וגו׳ ויראו בני האלהים וגו׳ .וגם אחרי כן. שכעס עליהם הקב״ה כדכתיב ״לא ידון רוחי באדם״ וגו', לא נכנעו עד אשר היו באים בני האלהים אל בנות האדם.אנשי השם. א״ר אחא והא כתיב על אנשי המבול ״בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ״, ואת אמרת אנשי שם? אלא שהשמו את העולם והושמו מן העולם.כי רבה רעת האדם אין להרהר ולומר הואיל והכל גלוי לפניו איך בראו לחטוא, הרי אין יראת שמים בידי שמים כדכתיב ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שואל מעמך וגו׳ וכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם וגו׳ וכתיב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע.וינחם ה' על שלשה דברים הנחמה באה, בפשיעת הנודר ובקוצר יד הנודר או בהתחלף דעתו. השתים באדם כמו בקוצר יד הנודר או בהתחלף דעתו. והשלישית נאמר בכמה מקומות אצל הקב״ה והוא פשיעת הנידר. כגון כאן וכגון נחמתי כי המלכתי את שאול וכגון בכמה מקומות אצל הקב״ה וכן כתיב רגע אדבר על גוי לנתוש ולנתוץ ושב הגוי מרעתו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי עליו ורגע אדבר על גוי לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני ונחמתי על הטובה. ומה שכתוב ובן אדם ויתנחם היינו לשאינם חוטאים כדכתיב לא הביט און ביעקב ואז אין לו להתנחם ולעשות רע.ויתעצב אל לבו שיעצו לבראותו. ד״א ויתעצב אל לבו אאדם קאי הקב״ה נתעצב בשביל לבו של אדם שהיה חושב מחשבות רעות כמו כי נעצב אל דוד שפי׳ בשביל דוד. ד״א ויתעצב אל לבו אין עציבה אלא אבילות כמו שנאמר כי נעצב המלך על בנו פי׳ נתאבל על עולמו. ואם תאמר וכי מתאבלים קודם שימות המת אלא אדם שאינו יודע רגעי הזמן אינו יכול להתאבל עד שימות המת אבל הקב״ה שהכל גלוי וידוע לפניו וחי לעולם מתאבל תחלה. ד״א ויתעצב אל לבו האדם היה [נעצב] אל לבו של הקב״ה כעצב נבזה ונמאס בעיניו של הקב״ה.אמחה את האדם נמחה לא נאמר כמו שנאמר ״נעשה אדם״, לפי שכשבראו אמרו המלאכים ״מה אנוש כי תזכרנו״ ולא הסכימו לבראותו, לכך לא נטל מהן עצה למחותו, אבל לאחר מיכן ששינה את הממונים נטל עצה מהן למחותו כדכתיב ״הבה נרדה ונבלה שם שפתם״.כי נחמתי כי עשיתם מאחר כי רבה רעת האדם. אבל כשהם עושים רצונו של מקום לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם, וכן הוא אומר נחמתי כי המלכתי את שאול כי שב מאחרי, החזרה באה מאתם כמו שפירשתי למעלה. נשלם סידרא דבראשיתאלה תולדת נח. כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים. הראשונים כל יצר מחשבות לבם רק רע כל היום והלכו לאבוד אבל נח איש צדיק תמים היה והעמיד דורות לעולם.תולדת נח. לשון מקוראות וסבות כמו כי לא תדע מה ילד יום. וכן פרש״י גבי אלה תולדות יעקב יוסף וגו', כלומר אלה הקורות והסבות של נח כמו שמפרש והולך שהיה צדיק ודורו רשעים ובעונם נשחתו והוא נמלט.איש צדיק תמים היה. נותן טעם למה מצא חן יותר מכל בני דורו.תמים. בר חטיא. אמר כל מי שנאמר בו תמים השלים שנותיו למדת חשבונו, ונח כמו כן מאותו זמן שנאמר בו תמים השלים וחי אחרי כן שמיטין ויובלות, ששנת המבול לא היתה מן המנין שהרי נשתנו בה סדרי בראשית.היה. כל מי שנאמר בו היה ראה עולם חדש. נח איש צדיק תמים היה - אתמול וימח את כל היקום עכשיו ״ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה״ וגו', ״יוסף היה רועה את אחיו״ - אתמול ״ענו בכבל רגליו״, עכשיו ״ויוסף הוא השליט״, ומשה היה רועה - אתמול ברח מפני פרעה, עכשיו משקע רבו במים, ״איש היה בארץ עוץ איוב שמו״ - אתמול ״ישפך לארץ מררתי״, עכשיו ״וישב ה׳ את כל אשר לאיוב למשנה״.ויולד נח שלשה בנים שנאן בשביל שבא להזכיר נח שהיה צדיק בדורותיו חזר והזכיר בניו אחריו שמהם עמד העולם.ותשחת הארץ לפני האלהים לפני הגדולים שהיו בארץ, שהיו לוקחים את הנשים בחזקה.ותמלא הארץ חמס. איזהו חמס ואיזהו גזל? א״ר חמס שוה פרוטה גזל פחות משוה פרוטה, וכן היו אנשי דור המבול עושין א׳ מהן היה מוציא קופתו מלאה תורמוסין לשוק, זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה פחות משוה פרוטה עד שאינו יכול להוציא מהם בדין, אמר להם הקב״ה אתם עשיתם שלא כהוגן אף אני אעשה עמכם שלא כהוגן ושלא כשורה, הה״ד ״הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה״ - בלא חכמת התורה. חמס. גילוי עריות׳ שנאמר ״חמסי ושארי״.חמס. עבודת כוכבים׳ שנאמר ״חמס וישובו להכעיסני״. חמס. ע״ש שפיכות דמים׳ שנאמר ״מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם״.כי השחית כל בשר את דרכו תשמישו כמו דרך גבר בעלמה וכבר נצטוו תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינהו אבל לא לשאינו מינה לפיכך הנני משחיתם את הארץ מדה כנגד מדה.כל בשר אבל לא דגים לפי שלא נגזרה גזרה על הדגים שבים היינו דכתיב מכל אשר בחרבה מתו.[ויאמר אלקים זו מדת הדין]את הארץ עם כל בריות הארץ, דוגמא ״כי לי כל הארץ״.עשה לך תבת פרש״י הרבה רוח וכו׳ עד להביא מבול אולי ישובו, הכל גלוי לפניו שלא היו עתידין לשוב אלא כנגד מדת הרחמים שהיתה מבקשת רחמים עליהם פרש״י כך. וגם כך תפרש גבי ויהי הגשם, גלוי היה לפניו שלא יחזרו אלא להשקיט מעליו מדת הרחמים שהיתה מליצה עליהם זכיות הוריד לפניה המים בנחת וראתה היא שלא חזרו בתשובה.עצי גפר גפרית יוצא ממנו ואינו כלה במים. וצוה לקחת עץ זה להראות להם במה הם ראויין לידון.וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר רבותינו ז״ל אמרו ברותחים קילקלו ברותחים נידונו. וא״ת היאך יכול הזפת להתקיים הרי היה נימוח במים הרותחים אלא י״ל נס בתוך נס היה. וי״א שהמים שסביב לתיבה צוננים היו דאי לא תימא הכי היאך נמלטו סיחון ועוג אחיו למאן דאמר מבול ירד לארץ ישראל.צהר תעשה לתבה. הוא החלון שפתח נח כששלח את העורב והיונה ובעוד שהיה סתום נתן שם אבן טובה להאיר להם בפנים ונמצאו דברי רבותינו מכוונים, כי יש אומרים חלון היה, וי״א אבן טובה, כי לפי הנראה ספק, ועדות הכתוב שם היה החלון. ולפי פשוטו צהר תעשה לתבה לשון יצהר פי׳ שמן תעשה לצורך התיבה להאיר בה. ואין לפרש חלון להאיר בה ולהכניס בה אורה שהרי לא שמשו המזלות להדיא כל ימי המבול.ואל אמה תכלנה מלמעלה. אצוהר קאי תכלה החלון מלמעלה סמוך לגג אמה ולא יזיקו לו הגשמים שהכסוי מסך עליו. וצוהר וחלון משמשים לשון זכר ולשון נקבה כמו חלוני שקופים אטומים וכן הרבה.ופתח התבה בצדה תשים. בקרן זוית אחת ולא באמצע פני רחבה לפי שהוא קולט כל כובד המים ורוב רוח שולט בו. ד״א בצדה בשליש העליון של גובה התיבה.תחתים שנים ושלשים. שלשים הם העליונים והם היו לאדם ולכל מאכל.ואני הנני פרש״י מוכן להסכים וכו'. כנגד מדת הרחמים שהיתה מלמדת עליו סנגוריא כך פרש״י.והקמתי את בריתי אתך שלא יכרת זרעך מפני המבול.ומכל החי ר׳ יהודה אומר לא נכנס ראם זה עם נח לתיבה אבל גוריו נכנסו עמו. ר׳ נחמיה אומר לא הוא ולא גוריו אלא קשרו נח בתיבה והיה מתלם תלמיות כמין טפריא לסוסיתא הה״ד תתקשר רום בתלם עבותו וגו'.מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה כסדר יצירת בראשית שהעוף נברא בתחלה ואחריו הבהמה.מכל מאכל לפי שיהא שם מכל האוכלים צריך לאסוף מכל המאכלים, שיש שאינו אוכל ממאכל זה ואחר אוכלו.כן עשה זה כינוס המאכל.
