תנ"ך על הפרק

זכריה י

י״ח אַדָר ב׳ תשפ״ד

לפרק הבא 560 / 929 לפרק הקודם
היום

הפרק

שַׁאֲל֨וּ מֵיְהוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ־אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַֽחֵמ֑וּן עַל־כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ־צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּֽי־אֵ֥ין רֹעֶֽה׃עַל־הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל־הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי־פָקַד֩ יְהוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת־עֶדְרוֹ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כָל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃וְהָי֨וּ כְגִבֹּרִ֜ים בּוֹסִ֨ים בְּטִ֤יט חוּצוֹת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנִ֨לְחֲמ֔וּ כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ם וְהֹבִ֖ישׁוּ רֹכְבֵ֥י סוּסִֽים׃וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃וְהָי֤וּ כְגִבּוֹר֙ אֶפְרַ֔יִם וְשָׂמַ֥ח לִבָּ֖ם כְּמוֹ־יָ֑יִן וּבְנֵיהֶם֙ יִרְא֣וּ וְשָׂמֵ֔חוּ יָגֵ֥ל לִבָּ֖ם בַּיהוָֽה׃אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃וְאֶזְרָעֵם֙ בָּֽעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ׃וַהֲשִֽׁיבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵֽאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל־אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם׃וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק

ועבר בים צרה – גדול קידוש ה'

ועבר בים צרה

ועבר בים צרה – איך יתכן?

ועבר בים צרה – מה שבא בקלות הולך בקלות

"ועבר ביום צרה" - פסל מיכה וקריעת ים סוף

מאמר על הפרק

מאת: הרב חיים בן סניור שליט"א

ועבר בים צרה – מה שבא בקלות הולך בקלות

בקריעת ים סוף עבר מיכה ובידו אותו טס שבאמצעותו נעשה העגל וזה פירוש הכתוב: "ועבר בים צרה"(זכריה י יא). כאשר ישראל עברו את הים, העביר מיכה את הטס ממנו תצא העבודה הזרה הראשונה בישראל. רש"י מביא פרוש נוסף: "מיכה עשה פסל והביאו עמו כשעברו ישראל את הים (סנהדרין קג)". שואל הרב חיים פרידלנדר (שפתי חיים חלק ג' עמי פה), הייתכן לומר כך? הרי עם ישראל הגיע לדרגה נבואית גבוהה ואמרו "זה אלי ואנוהו", וכיצד יתכן שמיכה, אשר גם הוא חזה מראה נבואה, יעביר עמו עבודה זרה?

מתרץ הרב פרידלנדר בשם הרב דסלר, שמיכה ראה מראות נבואה באתערותא דלעילא (=התעוררות מלמעלה), כלומר ההשגה הנבואית הגיעה אליו ללא השקעה וללא עמל וטורח. התגלות נבואית מסוג זה אין לה זכות קיום, והנבואה לא נשארת קשורה לאדם, לכן אפשר לראות מראות נבואה ולהעביר את פסל מיכה בו זמנית.

ישנו מאמר חז"ל האומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. אם כן כיצד השפחה לא המשיכה בנבואתה? אפשר ליישב על פי דברי הרב, כי יחזקאל עבד על עצמו להשגת הנבואה, לכן הנבואה נתקיימה בידו. בעוד השפחה זכתה לנבואה מצד אתערותא דלעילא, כלומר קבלה את הדרגה במתנה, וכיון שלא השקיעה לשמר מתנה זו היא נאבדה ממנה.

כך קרה אצל מיכה. מכאן שאם האדם לא משקיע ומפנים את הדברים שלומד עלולים הם להיאבד ממנו.

באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – יהושע שופטים'