פסוק א:הוי עיר הדמים. הוי לשון קריאה, או הוא כמו אוי וכת"י ווי:
פסוק א:כחש. שמכחשין ומשקרים איש באחיו וכן מלאה פרק והוא כמו גזל שפורק דבר מיד אחר וכן ופרקת עולו פורק ואין מציל:
פסוק א:לא ימיש טרף. לא ימיש מתוכה טרף כי בכל יום ויום טורפים:
פסוק ב:קול שוט. ועתה ישמע מהאויבים הבאים עליהם קול שוט שמכים הפרשים הסוסים לרוץ:
פסוק ב:וקול רעש אופן. שממהרים ללכת לבא העיר:
פסוק ב:דוהר. כמו דהרת אביריו והוא כשמכה הסוס בארץ בכח ברגליו:
פסוק ב:מרקדה. מרוב מרוצתה כאלו מרקד':
פסוק ג:פרש מעלה. פירוש מעלה להב חרב וי"ו ולהב כוי"ו וישא אברהם את עיניו וי"ת בחסרון מלה מסיק להוב וצלהוב סיפין וצחצוח מורנין:
פסוק ג:ורוב חלל. שיעשו הפרשים:
פסוק ג:וכבד פגר. כמו רב חלל ענין כפל במלות שונות כי כבד הוא ענין רבוי כמו עמך הכבד הזה והדומים לו ופגר כמו חלל כי לא יקרא הגוף פגר אלא כשהוא מת:
פסוק ג:ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם. האויבי' יכשלו בגויית החללים אבל לשון גויה יבא ג"כ בגוף החי:
פסוק ד:מרוב זנוני זונה. כל זה בא לה מרוב הרעות שעשתה ודמה אותה לזונה כי הזונה עושה כן מוכרת הזונים אחריה בכשפיה ובהתיפותה בפניהם ועושה בהם כרצונה וכן עשתה היא בגויי הארצות:
פסוק ה:הנני אליך. לפי שדמה אותה לזונה דמה חורבנה לקלון הזונה:
פסוק ה:מערך. כמו ערותך. והוא מן כמער איש:
פסוק ו:והשלכתי. שקוצים דברי תיעוב וניבול להשחית יופיך ולהמאיסך לכל העולם:
פסוק ו:ושמתיך כראי. כזבל כמו והסי' את מוראתו ויונתן תרגם ואשוינך מכערא לעיני כל חזך:
פסוק ז:והיה כל רואיך ידוד ממך. כל אחד מהם ידוד וירחק ממך לרוב קלונך ואמר שדדה נינוה נינוה שהיתה מושלת בגוים עתה שדדה והשי"ן נקראת בקמץ חטף:
פסוק ז:מי ינוד לה. מאין אבקש מנחמים לך כי כלם שמחים למפלתך מפני הרעות שעשית להם:
פסוק ח:התיטבי מנוא אמון. אמר איך היית בוטחת בגדולתך ובגאונך ובהיותך עיר בצורה ונהרות סביב לך כמו שאמר שערי הנהרות נפתחו וכי טובה את מנוא אמון והיא אלכסנדריא של מצרים וכן תרגם יונתן האת טבא מאלכסנדריא רבתא:
פסוק ח:היושבה ביאורים. בין היאורים ישבה שהם סביב לה גם נכנסים בעיר מתחת הארץ שלא היתה יראה ממצור לפיכך אמר היאורים מים סביב לה בין היאורים ומי הים היו מקיפים אותה מים ופי' ואמר אשר חיל ים פי' חומות ים לה וכפל הענין לחזק ואמר מים חומותיה עכ"ז לכדה נבוכדנצר כשכבש ארץ מצרים:
פסוק ט:כוש עצמה. העי"ן נקרא בקמץ חטף כמו עצמה ירבה אמר וכן כוש שהיתה לה עצמה:
פסוק ט:ומצרים ואין קצה. וכן מצרים שאין קצה לעם אשר בה וכן פוט ולובים שכולם היו בעזרתך עתה נפלה ביד נבוכדנצר:
פסוק י:גם היא. נא אמון וכוש ומצרים כל אחת מהם הלכו בגולה גם את תלכי בגולה כמוהם כי אין את טובה מהם ואמר בגולה ואמר בשבי כפל הענין במ"ש לחזק הענין:
פסוק י:ידו גורל. שרשו ידד בשקל רבו משערות ראשי רכו דבריו משמן ופי' השליכו כן כתבו רבי יהודה ורבי יונה ז"ל ואדוני אבי ז"ל כתב כי שרשו ידה והוא אית"ן מבנין הפעיל כמו וידו אבן בי ומשפטם יידו ויידו היו"ד הכתובה יו"ד אית"ן והיו"ד פ"א הפעל נבלעת בדגש:
פסוק י:רתקו בזיקים. מן עשה הרתוק ורתוקות כסף ופירש אסרו בשלשלאות כי זקים הם שלשלאות והם רתוקות וכאשר אמר רתקו בזיקים הוא תוספת ביאור כי די לו ברתקו וכן כמוהו למען בצוע בצע עשקו עשק ומעלה מעל ויצם דוד צום והדומים להם:
פסוק יא:גם את תשכרי. גם את כמו נוא ומצרים תשתה כוס התרעלה ותשכרי ממנו:
פסוק יא:תהי נעלמה. כלומר כאלו לא היית על דרך ושתו ולעו והיו כלא היו תהי כמו תהיי או היא נסתרת כי דרך המקרא לדבר לנכח ושלא לנוכח בפסוק אחד:
פסוק יא:גם את תבקשי מעוז מאויב. מפחד האויב תבקשי מעוז ומבצר להשגב בו:
פסוק יב:כל מבצריך. ומה יועילו לך מבצריך כי כלם יהיו נוחים להכבש כמו התאנים המבושלים כי במעט תנועה שיניע האדם את האילן יפלו:
פסוק יב:על פי אוכל. המניע אותם כן יפלו מבצריך ביד אויב:
פסוק יב:עם בכורים. כמו ובכורים וכן אדמוני עם יפה עינים כמו ויפה והמשיל המבצרים לתאנים שיתאוה אדם להם ויותר כשהם בכורים שמצפה אדם להם ומתאוה יותר כן מצפה האויב למבצריך לכבש וי"ת כל כרכך וגו':
פסוק יג:הנה עמך נשים בקרבך. כמו הנשים שאין בהם כח להלחם:
פסוק יג:פתוח נפתחו. כלומר נראה כאלו נפתחו מאליהם כי קל מהרה ישברון ופתחום האויבים וכאלו אש אכלה בריחיך:
פסוק יד:מי מצור שאבי לך. כלומר עשי לך כל מה שתוכלי לעשות כי לא יועילך:
פסוק יד:באי בטיט. לרמסו לעשות ממנו הלבנים וכפל הענין במ"ש ואמר רמסי בחומר:
פסוק יד:החזיקי מלבן. כמו כבשן הלבנים ששורפים אותם בו:
פסוק טו:תאכלך כילק. כמו הילק שאוכל התבואה עד כלה:
פסוק טו:התכבד כילק. התכבד מקור התכבדי צווי כנגד נינוה והם ענין רבוי כלומר מה יועילך אם התרבית בעם כבד כי לא יועילו ולא יצילו, וי"מ התכבד המכבדי מדברי רז"ל מכבדין בין המטות מכבדות של תמרה כי הילק והארבה מכבדין השדה מן התבואה ות"י יחפונך כקומצ' יחסלונך כגוב':
פסוק טז:הרבית. אמר מה יועילוך סוחריך שהרבית בתוכך ככוכבי השמים כי כמו הילק שפשט בארץ ואחר כך עף קל מהרה כן עפו הם ואבדו ולא הועילם עושרם:
פסוק יז:מנזריך. גדוליך וקציניך מענין נזר ודגש הנו"ן לתפארת הקריאה וכמוהו רבים:
פסוק יז:וטפסריך. כמו שריך או נגידיך וכן ופקדו עליה טפסר והוא בחיר"ק הטי"ת וזה פתח הטי"ת ואחד הוא במשקלה ובענין המשילם לארבה שמנהג הארבה שיחנו וידבקו בכותלים ביום קרה ובחום היום ילכו ולא ישאר אחד ולא נודע בכותלים מקומו אים ולא ניכר בגדרות אנה חנו ולא נודע גם כן איה הם כלומר אנה הלכו ועפו קל מהרה ואמר מקומו על כל אחד מהם ואמר אים על כלם וכן שרי נינוה וגדוליה שהיו חונים בהשקט וכשיבא האויב עליהם לא תועילם עשרם וגדולתם מי שברח ברח מי שנהרג נהרג לא נודע מי הוא הגדול והשר:
פסוק יז:כגוב גובי. כמו גובים וכן וקרע לו חלוני כמו חלונים:
פסוק יז:והדומים לו. ותרגום ארבה גובאים ומה שאמר כגוב גובי ר"ל המין הגדול שבמיני הארבה כמו מלך מלכים:
פסוק יז:בגדרות. הם כותלי הגנים והכרמים והוא קבוץ מן יושבי נטעים וגדרה:
פסוק יז:ונודד. מפעלי הכפל מבנין הדומה למרובע לפי שהוא פתח כמו אשר עולל לי אבל נודד פועל עומד כן כתבו רבי יונה ואדוני אבי ז"ל כתב שהוא לא נזכר שם פעלו מנחי העי"ן כמו באין תהומות חוללתי וענינו ענין תנועה כמו נדדו מני ותדד שנתי מעיני ידוד ממך:
פסוק יח:נמו רעיך. מנהיגי המלך ויועציו עתה לא יהיה להם יד להצילך מכף האויב והרי הם כאלו הם ישנים:
פסוק יח:ישכנו אדיריך. כאלו שכנו בקבר ומתו כי לא יועילו ולא יצילו וכן שכנה דומה נפשי:
פסוק יח:נפשו עמך. כמו נפוצו על דעת יונתן שתרגם יתבדרו ויתכן היותו ענין רבוי כמו ופשו פרשיו כי תפושו בעגלה דשה ופי' רבו עמך שהם נפוצים על ההרים ואין מקבץ ולפי שקרא המנהיגים רועים אמר על העם שהם נפוצים על ההרים כלומר כצאן אשר אין להם רועה ואין מקבץ אותם:
פסוק יט:אין כהה לשברך. כהה ענין רפואה כמו כהה הנגע והוא ענין הקמוט והעצור כי כאשר הנגע או השבר קרוב לרפואה יתקמט העור סביבותיו לשברך אמר כנגד מלך אשור שזכר:
פסוק יט:נחלה מכתך. ואומר על המכה נפעלה ואף על פי שהיא פועלה כי האדם הוא הנחלה והמכה היא המחלה על הסבה השנית כי הסבה ראשונה המביא אותה אף על פי כן מרוב החלאים אשר במכה ההיא היא נפעלת אל החלאים ההם כלומר מלאה מהם וכן כי כלה ונחרצה כי כלה אך נבהלה על זה הדרך:
פסוק יט:תקעו כף. עליה לשמחה, כמו ויכו כף ויאמרו יחי המלך וכל עצי השדה ימחאו כף: