פסוק א:כחש. סתם כחש הוא באמונה, ופרק הוא אחר הטרף שפורק העצמות ומפרידן, כמ"ש פן יטרף כאריה פורק ואין מציל, ויל"פ כחש פרק שמכחישים את הפרק והגזלה הגם שלא ימוש טרף:
פסוק ג:מעלה. כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:
פסוק ג:וכבד. טאטוא בלשון המשנה:
פסוק ג:ואין קצה לגויה. יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:
פסוק ה:מערך. כמו ערותך, כמו כמער איש:
פסוק ו:ונבלתיך. מענין נבלה:
פסוק ו:רואי. ענין טינוף, כמו והסיר את מוראתו:
פסוק ז:שדדה. לדעת המפרשים כמו ש₪ד¢ד¢ה, ואני פרשתיו מהקל ובא בדגש וראוי להיות רפה ובמתג:
פסוק ז:ינוד, מנחמים. הנודה היא מן הקרובים והאוהבים (כמ"ש ישעיה נ"א י"ט), והמנחמים יהיו גם רחוקים:
פסוק ח:חיל ים. כמו ויאבל חיל וחומה, שתרגומו שורא ובר שורא:
פסוק י:לגולה הלכו בשבי. כי יש גולה שאינו שבוי רק יכול ללכת בכ"מ שירצה, וכן יחזקאל (י"ב י"א) בגולה בשבי:
פסוק י:ירוטשו. העברת צורת האדם ע"י הכאות (ישעיה י"ג):
פסוק י:רתקו. זקים כפולים ומכופלים (יחזקאל ז' כ"ג):
פסוק יא:תבקשי. אשר תבקשי, וכן פסוק ט' [אשר] היו בעזרתך, כמו זה היום [אשר] עשה ה':
פסוק יד:בטיט, בחמר התבאר (ישעיה י' ו', מ"א כ"ה), שהטיט אין ראוי לבנין רק החמר עיי"ש:
פסוק טו:התכבד. מקור, התכבדי צווי:
פסוק טז:רוכליך. הם הסוחרים הקטנים הנושאים הסחורה מבית לבית (יחזקאל כ"ז):
פסוק טז:פשט. כמו ופשט את בגדיו, שידוע כי אחרי ישכב הרמש ימים מוגבלים במעטפה יפשט גוייתו הקודמת ואת המעטפה ויתהוה עוף כנף:
פסוק יז:מנזריך. לשון נזר:
פסוק יז:וטפסריך, הממונים על צבא המלחמה (ירמיה נ"א):
פסוק יז:גוב גובי. קיבוץ הגובאי, מין ארבה:
פסוק יח:נפשו. מענין מנוחה, כמו וינפש בן אמתך. וי"ל שנחו מפוזרים על ההרים ואין מקבץ, כי הרועים נמו ונרדמו:
פסוק יט:כהה. כמו רוח כהה (ישעיהו ס״א:ג׳), או נפש כהה, וכן נפש נחלה, והמכה נוסף על השבר, ר"ל אין חולה עליך:
פסוק יט:תקעו כף. כמו כל העמים תקעו כף. או רצה לומר שהתחברו בתקיעת כף נגדך להלחם אתך: