פסוק א:ואתה בית לחם אפרתה. אמר אפרתה להודיע איזה בית לחם וכן ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם ואמר בית לחם אשר ליהודה נראה כי בית לחם אחר היה ואמר כנגד בית לחם אתה בית לחם צעיר להיות באלפי יהודה אעפ"י שהיית צעיר באלפי יהודה ממך לי יצא שופט להיות מושל בישראל וזהו המלך המשיח ופירוש להיות להיותך נמנה בערי אלפי יהודה צעיר עתה כנגדם ואע"פ כן ממך יצא לי המשיח כי מזרע דוד שהיה מבית לחם יהיה וזהו שאמר ומוצאתיו מקדם מימי עולם כי מוצאות המשיח בזמנו יאמרו כי מקדם מזמן רב היו מבית לחם זהו דוד כי יש זמן רב בין דוד ובין מלך המשיח (וזהו אל שהוא מימי קדם מימי עולם יש עליהם תשובה כי הוא לא משל בישראל אבל הם משלו בו ומה שאמר כי מי היה מימי קדם אלא לא זהו שקר כי האל קודם ימי עולם היה והם אומרים כי מקדם מימי עולם היו מוצאתיו כלומר כי אז יצא והאל קדמון בלי ראשית) [נ"א: והתועים שאומרים פסוק זה על ישו שר"י ואומרים כי נולד בבית לחם וזהו אל שהיה מקדם מימי עולם יש תשובה עליהם כי ישו לא משל בישראל אבל הם משלו בו ותלוהו ומה שאומרים כי מי היה מקדם מימי עולם אלא האל זהו שקר כי האל קודם ימי עולם היה והוא אומ' כי מקדם מימי עולם היו מוצאותיו כלומר אז יצא והאל קדמון בלי ראשית] ומ"ש מעולם עד עולם אתה אל רוצה לומר מטרם עולם כמ"ש בטרם הרים יולדו וכן מעולם נסכתי בטרם עולם כמ"ש עד לא עשה ארץ וחוצות וי"ת כן ואת בית לחם אפרת וגו':
פסוק ב:לכן יתנם. בעת הישועה יתן האל ית' ישראל בצרה ויביאם עד עת יולדה ילדה כלומר יאחזום צירים כצירי יולדה מרוב צרתם כמו שאמר בנבואת דניאל והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא:
פסוק ב:ויתר אחיו ישובון על בני ישראל. יתר אחיו הם שבט יהודה ובנימן שנותרו כשגלו עשרת השבטים וכנוי אחיו על המשיח:
פסוק ב:על. כמו עם והם עשרת השבטים כלומר אלה ואלה ישובון על אדמתם ות"י בכן יתמסרון בעידן לידתא למילד ושאר אחיהון יסתמכון עליהון בני ישראל ורבותינו ז"ל דרשו בזה ואמרו אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות בעולם תשעה חדשים שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה:
פסוק ג:ועמד ורעה. אחר הצרה יעמוד המלך המשיח וירעה את ישראל בעוז ה':
פסוק ג:בגאון שם ה'. במשפט שיעשה האל בגוים ההם בעוזו ובגאונו שהראה להם ויראו ממנו כל אפסי ארץ וירעה את ישראל בהשקט ובבטחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ואין מחריד כמו שאמר למעלה זהו שאמר וישבו שישבו בבטחה ובשלום לעולם:
פסוק ג:כי עתה יגדל. שם המשיח יגדל עתה אחר משפט הרשעים וכת"י ויסגא שמיה:
פסוק ד:והיה זה שלום אשור כי יבא. תחת הפחד שאנו מפחידים בזמן הזה מאשור שיבא בארצנו:
פסוק ד:וכי ידרוך בארמנותינו. זה יהיה שלום לנו מכל פחד שלא נפחד עוד עד עולם ופי' זה שלום על המשיח כי הוא יהיה סבת השלום כמו שאמר ודבר שלום לגוים או פי' זה שלום יהיה שלא יבא עוד אויב בארצנו כמו שהוא רגיל לבא היום:
פסוק ד:והקימונו עליו. פי' על האויב אם יבא בזמן ההוא כמו שבא בזמן הזה מלך אשור אם יבא אז נקים עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם כלומר שיעמדו נגד האויב ויכוהו והרועים והנסיכים יהיו שרי המלך המשיח שיהיו רועי ישראל במצותו ונסיכים ממונים עליהם ומה שאמר שבעה שמונה כמו תן חלק לשבעה וגם לשמונה כלומר רועים רבים ונסיכים ורועים ונסיכים ענין כפול במלות שונות כי הרועים הם הנסיכים וי"ת ונמני עלנא שבעה מלכין ותמניא רברבי אנשא ואני תמיה איך תרגום עליו עלנא ויתכן לפרש עליו כמו עם רוצה לומר עם מלך המשיח וכן ועליו מטה מנשה ורבותינו ז"ל אמרו מאן ננהו שבעה רועים דוד באמצע שת וחנוך ומשותלח בימינו אברהם ויעקב ומשה משמאלו ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם ישי שאול ושמואל עמוס וצפניה חזקיה אליהו ומשיח:
פסוק ה:ורעו. אלה הרועים ירעו את ארץ אשור בחרב ופי' ורעו ושברו כמו ורעו דליותיו ירעוך קדקד:
פסוק ה:ואת ארץ נמרוד. הוא בבל כמו שכתוב ותהי ראשית ממלכתו בבל וזכר אשור ובבל לפי שהם החריבו את ארץ ישראל והם יחריבום:
פסוק ה:בפתחיה. בחרבותיה כמו והמה פתיחות שפירושו חרבות רוצה לומר כי בכלי מלחמתם יהרגום ות"י בפתחיה בתוקף כרכהא:
פסוק ה:והציל. המלך המשיח יצילנו בהחריבו ארץ אשור ובבל עם נסיכיו ושריו שלא יצא עוד אויב מן הארץ ההיא שיבא בארצנו ושידרוך בגבולנו ומלת כי במקום שי"ן השמוש כמו כי נתן לצבאך לחם כמו שנתן:
פסוק ו:והיה שארית. אותם שישארו אחר שיצרפו כמו שאמרו וצרפתים כצרוף הכסף וגו':
פסוק ו:בקרב עמים רבים. שיאספו על ירושלם עם גוג ומגוג ויהיו ישראל ביניהם כטל מאת ה' כי הטל בא מאת ה' מן השמים והמקוה לו לא יקוה לאיש שיביאנו לו אלא לה' יקווה כי הוא הממטיר והמביא לארץ הטל והמטר כן ישראל בישועה ההיא לא יקוו אלא לאל יתברך כי הוא המושיעם ואין זולתו מושיע כי הם יהיו עם מעט והעמים הנאספים עליהם יהיו רבים ומי יוכל להושיעם בלתו ותרד ישועתו להם כאשר ירד הטל על האדמה ואמר אחר כן כרביבים עלי עשב כי הרביבים הם המטר הרב והעשב גדול מהדשא כן יהיו הם הולכים וגדלים וטובו להם הולך וגדל:
פסוק ו:יקוה לאיש. ייחל לבני אדם כפל הענין במלות שונות:
פסוק ז:והיה, כאריה בבהמות יער. האריה הוא הגדול ויש לו כח וגבורה בחיות היער החזקים כמו הנמר והדוב והזאב ויעבור עליהם וירמסם ויטרוף מהם כרצונו ואין מציל הכפיר הוא הקטן במין האריה אבל הוא גדול מגור והכפיר אין לו כח בחיות היער לטרוף אבל יש לו כח בעדרי צאן ויטרוף מהם ואין מציל כן יהיו ישראל בקרב העמים ההם הצובאים על ירושלם שישמידם ויהרגום כמו שכתוב בנבואת יחזקאל ובנבואת זכריה:
פסוק ח:תרום ידך. מבואר הוא:
פסוק ט:והיה, והכרתי סוסיך. כלומר שלא תצטרך לסוסים ולמרכבות כי שלום יהיה לך לעולם אחר מלחמת גוג ומגוג וי"ת ואשצי סוסות עממיא מבינך ואוביד ית רתיכיהון:
פסוק י:והכרתי ערי ארצך. שהם מוקפות חומה ולא יצטרכו לחומה כי שלום יהיה להם וריב אדם לא יהיה בהם ואמר והכרתי כלומר במה שארבה אתכם ואתן לכם שלום כאלו אני אכרות את חומת עריכם עד שלא יקראו ערים אלא פרזות וכן אמר פרזות תשב ירושלם וגו' וכן פי' והרסתי כל מבצריך ועוד כי ישיבת הפרזות טובה לבריאות הגוף מישיבת הערים המוקפות והכרכים וכן אמרו רבותינו ז"ל אין מוציאין מעיר לכרך מפני שישיבת כרכים קשה ואמר מנין שישיבת כרכים קשה שנאמר ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם והטעם כי האויר צר בכרכים ובפרזות הוא רחב וטוב לבריאות הגוף וי"ת ואשצי קרוי עממיא מארעך ואפגר כל כרכיהון תקיפיא:
פסוק יא:והכרתי כשפים מידך. כמו מרשותך כמו ויקח את כל ארצו מידו רוצה לומר שלא יהיה בכל ארצך מכשפים ומעוננים כמו שהם היום וטעם והכרתי שיסיר לב האבן מבשרכם ופי' מעוננים אמרו רבותינו ז"ל מעונן זה האוחז את העינים רבי עקיבא אומר זה המחשב עונות ושעות ואומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח:
פסוק יב:והכרתי פסיליך. וטעם והכרתי כמו שפי' כאשר למעלה ממנו וכן טעם ונתשתי:
פסוק יג:ונתשתי, והשמדתי עריך. אויביך כמו ויהי ערך וכן ת"י ואשצי בעלי דבבך. ויש לפרשו כמו שפירשנו והכרתי ערי ארצך:
פסוק יד:ועשיתי. אשר לא שמעו ת"י דלא קבילו אולפן אוריתא: