לפרק ה'

הפטרת פרשת בלק היא מספר מיכה, וההסבר הפשוט הוא מפני שנאמר שם:

עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אתו בלעם בן בעור, מן השטים עד הגלגל, למען דעת צדקות ד'.
(מיכה ו, ה)

אבל כאשר מתבוננים בתחילת ההפטרה רואים קשרים נוספים בין ההפטרה לבין הפרשה.

כך כתב בספר "חזון המקרא" להפטרת בלק (חלק א' עמ' 404):

הרב נובל בפירושו להפטרה מסב את תשומת לבנו אל נקודת מגע אחרת בין הפרשה ובין ההפטרה. בשתיהן אנו מוצאים דימויים מן החי ומן הצומח. בלעם משוה את ישראל כסמל הכח והשלטון בדימוי הלקוח מעולם חיות הטרף, ואומר: 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף, ודם חללים ישתה' (כג, כד). בנאום אחר משוה בלעם את ישראל בדימויים מעולם הצומח ומיחס לו כסימן לברכה שפע מים ואלה דבריו: 'כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כארזים עלי מים. יזל מים מדליו, וזרעו במים רבים' (כד, ו-ז). אך לעומתו מיכה משנה את הסדר ומקדים את המשל של הטל המחיה את הצומח, לדימוי האריה הטורף בידעו שמתוך הכח הפנימי של התרעננות הדומה לטל רק ממנו נובע הכח הכובש והמרחיב של עמנו. ואלה דברי מיכה: 'והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל'.

יהי רצון שנזכה לראות בהתרחבות שלטוננו על כל מלוא רוחב ארצנו, ובשפע הברכה שיהיה על עמנו בארצנו.