תנ"ך על הפרק - עמוס ט - אקים את סוכת דוד / הרב אברהם ריבלין שליט"א

תנ"ך על הפרק

עמוס ט

527 / 929
היום

הפרק

רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּאמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט׃אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אוֹרִידֵֽם׃וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם׃וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיבֵיהֶ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה׃וַאדֹנָ֨י יְהוִ֜ה הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֤עַ בָּאָ֙רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג וְאָבְל֖וּ כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִםהַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֙יִם֙מעלותומַעֲלוֹתָ֔יווַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה׃כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ׃בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה׃בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אברהם ריבלין שליט

אקים את סוכת דוד

בפרקנו מנבא עמוס: "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן, והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם". על יסוד הפסוק זה נתנסחה התפילה והבקשה בברכת המזון של ימי הסוכות "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". מהי אותה "סוכת דוד הנופלת"? ולאיזה זמן מכוונים דברי הנביא בנבואתו  "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת"?

נבואה זו שייכת לסדרת ה"נבואות הנזילות", דהיינו נבואות שניתן לפרשן בכמה וכמה אופנים. מימוש הנבואה תלוי בדרגתם של בני ישראל: אם יתעלו לדרגה גבוהה, יזכו להתגשמות קרובה של הנבואה, וכיוון שלא זכו, נדחה מימושה של הנבואה שוב ושוב. מאחר שעד ימינו לא זכינו למימושה, אנחנו ממשיכים להתפלל "הרחמן הוא יקים לנו...". גם עוצמת מימוש הנבואה, אם בצורה רחבה וגורפת או בצורה מינימלית וצרה, מותנה בדרגת העם.

דעת מקרא מפרש שנבואת עמוס אמורה הייתה להתגשם בימי בית ראשון. עמוס מנבא על חורבן ממלכת ישראל "הנה עיני ה' א-להים בממלכה החטאה והשמדתי אותה מעל פני האדמה"(עמוס ט ח), והמשכו של אותו פסוק מנבא השרדות לממלכת יהודה "אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאום ה' ". על רקע זה בא הפסוק שלנו ואומר ביום ההוא, כשתבוא הפורענות האמורה בפסוקים שלמעלה על ממלכת ישראל, אקים את סוכת דוד הנופלת. "קרא למלכות בית דוד, סוכת דוד הנופלת, לרמוז שהיא חלשה ונתונה בצרה ואין לדמותה לבית, אלא לסוכה הנוטה ליפול. אולם ה' יקימנה ויחזקנה". נבואה זו התגשמה חלקית בימי חזקיהו, מנשה ויאשיהו, אולם כפי שידוע לנו – לא זכו הדורות, והתחזקותה של ממלכת יהודה היתה זמנית בלבד.

אחרים ראו את מימוש נבואת עמוס בבנייתו של בית שני. מהר"י קרא מפרש: "אקים את סוכת דוד הנופלת – על בית המקדש הוא אומר", עת הפקידה של ה' את עמו – הצהרות כורש, שיבת ציון ובניין הבית השני – עשויה הייתה לשמש סוף וקץ לכל צרותינו, אם היה העם זוכה ומנצל את שעת החסד. אבל העם לא עלה ברובו לארץ אבותיו, ולא נתעלה במעלות שיזכו אותו ואת הדורות בגאולה השלמה, ולאחר תקופה ארוכה חרב גם בית המקדש השני, וסוכת דוד נפלה ונהרסה כליל.

אבל לגמרא הסבר שונה בעניין. על הפסוק: "נפלה לא תוסיף קום, בתולת ישראל"(עמוס ה ב) דרשה הגמרא: "נפלה ולא תוסיף לנפול עוד. קום בתולת ישראל"(ברכות ד:). ועדיין אנו בטוחים ומתפללים לקיום נבואת עמוס בעתיד. וכך אמרו חז"ל: "אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי? אמר ליה מאן בר נפלי? אמר ליה משיח! משיח, בר נפלי קרית ליה? אמר ליה אין, דכתיב 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת' (=האם שמעת מתי יבוא 'בר נפלי'? אמר לו מיהו 'בר נפלי'? אמר לו- המשיח! האם למשיח אתה קורא 'בר נפלי'? כן, שהרי כתוב 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת) "(סנהדרין צו:). וכן תרגם יונתן בן עוזיאל: "בעידנא ההיא אקים ית מלכותא דבית דוד... ותשלוט בכל מלכותא" (=בעת ההיא אקים את מלכות בית דוד... ותשלוט בכל מלכות).

המלבי"ם פרט את סדר ירידת הדורות: "תחילה היה בית דוד בנוי ומשוכלל בבית קבוע... ואחר כך לא היה בית קבוע רק סוכת ארעי, וזה היה בבית שני שנבטלה מלכות דוד ומלכו החשמונאים והורדוס, ובכל זאת היו עדיין נשיאים מזרע בית דוד שזה דומה כסוכת ארעי, ואחר כך נפלה גם סוכת דוד, כי בגלות הזה בטלו גם הנשיאים ואין זכר לנשיאות ולזרע בית דוד".

והנה בפסוק שלנו מנבא עמוס את העלייה ההדרגתית, עלייה בת שלושה שלבים במקביל לירידה:

א. "שתחילה האיש מבית דוד ירעה אותם, וינהיג אותם ויכוף אותם לעשות משפט וצדקה, שבזה תקום סוכת דוד שהיא הנשיאות... אבל עדיין תהיה הסוכה מהורסת וזה שאמר 'וגדרתי את פרציהן' שיוגדרו פרצות הדור".

ב. "אבל אח"כ יקבלו ישראל מלכות שמים ויקבלו הנהגתו ברצון ותהיה הסוכה שלמה לא מהורסת כי יקבלו אותו לרועה ברצון, ועל זה אמר 'והריסותיו אקים' ".

ג.  "ואח"כ תתגלה מלכות שמים ואז לא תהיה סוכת ארעי רק בניין קבוע ועל זה אמר 'ובניתיה כימי עולם' שתהיה מלכות קבועה כמקודם".

המגיד מדובנה מסביר מדוע בחר הנביא בדימוי של סוכה, שהיא בניין רעוע וזמני, "אקים את סוכת דויד הנופלת", ולא השתמש בדימוי שה' יבנה בית חדש לגמרי "לעומת זה יש לה מעלה כי נקל להעמידה כי אין בה מלאכה גדולה, וההיפך בבית שאם יפול קשה להקימו כי המלאכה מרובה וכבדה... על זה אמר כי רק במה שנוגע אל ההקמה, מכנה אותה בשם סוכה [שנבנית במהרה ובקלות] אבל לא תוסיף עוד ליפול 'ובניתיה כימי עולם' בניין אמיץ וחזק"(כוכב מיעקב ויקרא).

הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת במהרה בימינו, אמן!

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך