א רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּאמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט׃ ב אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אוֹרִידֵֽם׃ ג וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם׃ ד וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיבֵיהֶ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה׃ ה וַאדֹנָ֨י יְהוִ֜ה הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֤עַ בָּאָ֙רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג וְאָבְל֖וּ כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִם ו הַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֙יִם֙ מעלותו (מַעֲלוֹתָ֔יו) וַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ ז הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃ ח הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה׃ ט כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ׃ י בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה׃ יא בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃ יב לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃ יג הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃ יד וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃ טו וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
הכפתור. הוא המשקוף וקראו כפתור לפי שעושין בו ציורי כפתורים העגולים כעין תפוחים וכן בכפתורים ילינו (צפניה ב):
פסוק א:
וירעשו. ענין תנועה חזקה:
פסוק א:
הספים. הם המזוזות כמו וסף השער (יחזקאל ט):
פסוק א:
ובצעם. חמדת עשרם כמו בצע כסף (שופטים ה):
פסוק א:
ואחריתם. כן יקראו הבנים והבנות כמו ולא לאחריתו (דניאל י״א):
פסוק א:
ינוס. ענין בריחה:
פסוק א:
להם. כמו מהם:
פסוק א:
ימלט. ענין השמטה:
פסוק א:
פליט. ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב׳):
פסוק ב:
יחתרו. ענין חפירה בקרקע כמו חתר בחשך בתים (איוב כ״ד:ט״ז):
פסוק ב:
בשאול. בקבר עמוק:
פסוק ג:
יחבאו. ענין הסתרה כמו חבי כמעט רגע (ישעיה לב):
פסוק ג:
אחפש. ענין חקירה כמו ויחפש רוחי (תהלים עז):
פסוק ג:
הנחש. הוא הלויתן הדומה למראה נחש וכמ״ש על לויתן נחש בריח (ישעיה כז):
פסוק ג:
ונשכם. מל׳ נשיכה בשינים:
פסוק ה:
ותמוג. מל׳ המגה והמסה:
פסוק ה:
ואבלו. ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א):
פסוק ה:
ושקעה. ענין נפילת הדבר בעומק כמו אשקיע מימיהם (יחזקאל לב):
פסוק ו:
מעלותיו. מלשון עלייה הבנוי ממעל ואמר בלשון שאלה על הגלגלים:
פסוק ו:
ואגודתו. ענין קבוצה אחת וכן יהיו לאגודה אחת (ש״ב ב):
פסוק ז:
כבני כושיים. הם האנשים השחורים מבני כוש בן חם:
פסוק ח:
אפס. עניינו כמו רק וכן ואפס את הדבר (במדבר כב):
פסוק ט:
והניעותי. מל׳ הנעה והנדה:
פסוק ט:
בכברה. היא כעין נפה שמרקדין בו הקמח ודומה לו ועשית לו מכבר (שמות כ״ז:ד׳):
פסוק ט:
צרור. חתיכה גסה של עפר וכן אשר לא נמצא שם גם צרור (ש״ב יז):
פסוק י:
תגיש. ענין הקרוב:
פסוק י:
ותקדים. ענין מהירות:
פסוק י:
בעדינו. ר״ל עלינו:
פסוק יא:
וגדרתי. ענין בנין:
פסוק יא:
פרציהן. ענין שבר חומה:
פסוק יא:
והריסותיו. מל׳ הריסה ונתיצה:
פסוק יב:
למען. ענינו כמו באופן כמו למען ינוח שורך (שמות כ״ג:י״ב):
פסוק יג:
ונגש. ענין הקרוב והדבוק:
פסוק יג:
ודורך. הדרך לדרוך על הענבים להוציא היין:
פסוק יג:
במושך. מל׳ משיכה והולכה:
פסוק יג:
והטיפו. ענין הזלה:
פסוק יג:
עסיס. כן יקרא היין וכן על עסיס כי נכרת מפיכם (יואל א):
פסוק יג:
תתמוגגנה. מל׳ המגה והמסה:
פסוק יד:
ושבתי. ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל׳:ט״ו):
פסוק יד:
שבות. מלשון שבי הגולה:
פסוק יד:
נשמות. מלשון שממון:
פסוק טו:
ינתשו. ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיה א):