פסוק א:בוקק. פעל יוצא, כמו הנה ה' בוקק הארץ (ישעיהו כ״ד:א׳) ענין ריקות, שמשיר פריו:
פסוק א:ישוה לו. יש הבדל אצלי בין שימה ובין שוה, ששוה כולל גם מושג השיווי והערך, שוית עזר על גבור, ר"ל עזר הנערך כפי גבורתו, ור"ל פרי הנערך והראוי לו:
פסוק א:הטיבו מצבות. המצבות היו להדר ולפאר בית אליליהם, או את המדינה (פיראמידען, אבאליסקען) והיו מכוננים בעוז כפי עושר המדינה וכחה, לז"א כטוב לארצו:
פסוק ב:יאשמו. בא על חיוב העונש, וגם על קבלת העונש, כמו תאשם שומרון (לקמן י"ד):
פסוק ב:יערף. יקצך, מענין וערפו שם את העגלה, ועל שהיה המזבח עשוי אל העגל ימליצהו עריפת עגלת בקר:
פסוק ד:כראש. עשב מר, כמו לענה ורוש:
פסוק ד:משפט. בא לפעמים על גמר המשפט והעונש:
פסוק ה:יגורו, יתקבצו, כמו יגורו עלי עזים:
פסוק ה:שכן שמרון, הוכן בשומרון:
פסוק ה:וכמריו. כהני ע"ז העומדים נגד השמש ופניהם שחורות מהשמש שזו עבודתם:
פסוק ו:למלך ירב. כן קורא מלך אשור על שרב עם העמים, ועובדי אלילים היה להם אליל הריב והמלחמה, והיו אומרים כי מלך הזה הוא הממונה מאתו על הריב והמלחמה:
פסוק ו:בשנה אפרים. בושת של אפרים, ר"ל ע"ז שלו, כמו וינזרו לבושת, ובא בתוס' נו"ן, כמו שבענה בנים (איוב מ"ב):
פסוק ז:נדמה. מלשון דמיון:
פסוק ז:שמרון מלכה. כמו מלך שומרון, או ר"ל שומרון ומלכה:
פסוק ז:כקצף. מענין רתיחה, כמו שקצף הוא רתיחת הכעס:
פסוק ח:(ח-ט) ואמרו. הבמות והמזבחות יאמרו, וכן שם עמדו, וכן כינוי תשיגם בא על הבמות:
פסוק ח:עלוה. עולה, כמו כשב כבש:
פסוק י:ואסרם. שרשו יסר ודגש הס' לחסרון יו"ד פ"א הפעל:
פסוק י:עונתם. כמו מעניתם (תהלות אות מ"מ קכ"ט) הקו שיחרוש החורש:
פסוק יא:אהבתי. היו"ד נוספת ולכן הטעם מלעיל:
פסוק יא:ארכיב. בא על הצמד, ושני סוסים ביחד נקראו רכב, והושאל על צמד השורים במחרישה:
פסוק יא:יחרוש, ישדד עי' הבדלם (ישעיה כ"ח כ"ד), השידוד הוא אחר החרישה ופתיחת הקרקע, והוא פעל ומשם שדה, שמכתת הרגבים וכותשם עד שתעשה שדה ראויה לזריעה:
פסוק יב:לצדקה. הם מצות שבין אדם למקום (ישעיה א' כ"ז):
פסוק יב:לפי חסד. הוא יותר מן המגיע כפי הדין שזה נקרא אמת:
פסוק יב:נירו. חופר בעומק להסיר הקוצים (ירמיה ד' ג'), ומלת לכם ר"ל בעומק נפשכם ובעצמכם:
פסוק יב:ויורה. מענין יורה ומלקוש, ימטיר צדק:
פסוק יג:פרי כחש. הוא פרי הכפירה והמינות, שע"י כחשם בה' בטחו בדרכם ויאמרו לא תבוא עלינו רעה:
פסוק יד:כשד. מקור עם כ"ף הזמן, ושלמן הוא שלנמסר או א' משרי מלך אשור, ובית ארבאל שם מקום. וי"ל שהמליץ ג"כ בשלמן שם שלום, ובשם ארבאל ענין מארב כמ"ש בפי'.
פסוק יד:רטשה. היא העברת צורת הפגר מרוב הפצעים:
פסוק טו:רעה רעתכם. יצייר רעתם כעצם מופשט שהרע להם, ומפרש שם רעתכם שהוא הרעה שעשו בשחר שבו נדמה מלך ישראל, הרעה הזאת הרעה להם שעי"ז הלכו בגולה: