פסוק א:גפן בוקק - רק אין בו כח לפרות ואין פרי.
פסוק א:ישוה לו - יחשוב כי יפרה את פריו והיה שוה כגפן שהוא בוקק, כי כאשר הרביתי פריו - הרבו למזבחות.
פסוק ב:חלק - כי אין להם חלק אחד.
פסוק ב:עתה יאשמו - מגזרת שממה, כמו תאשם שומרון, שהוא כמו: והאדמה לא תשם ולבם שנחלק הוא יערף מזבחותם, שהרבו כדרך וערפתו הריסות.
פסוק ג:כי - כאשר חלק לבם לא רצו להיות עליהם מלך ולא יראו מהשם, על כן אין להם מורא והכל יעשה כרצונו.
פסוק ד:דברו, אלות שוא - דרך זרה כאילו המלה מורכבת משם הפועל הסמוך ושאינו סמוך, או היה כן בעבור אות הגרון ומשל משפט שהוא מתוק והפך למר, כמו: ההופכים ללענה משפט והוא יפרח בראש משפטם שאינו ישר.
פסוק ד:על תלמי - כמו תלמיה רוה.
פסוק ד:ושדי – כמו: שדה והעד יעלוז שדי.
פסוק ה:לעגלות - הם עגלי הזהב בבית אל.
פסוק ה:יגורו - יפחדו השוכנים בשומרון.
פסוק ה:כי אבל עליו - הטעם על כל עגל בבית אל כאשר תחרב.
פסוק ה:וכמריו - אשר עליו יגילו היום יתאבלו.
פסוק ו:לאשור יובל - כי הוא זהב.
פסוק ו:בשנה - בתוספת הנו"ן כמו: שבענה בנים.
פסוק ז:נדמה - ישרת בעבור אחר וכן הוא נדמה שומרון נדמה מלכה.
פסוק ז:כקצף - כמו: ותאנתי לקצפה.
פסוק ח:ונשמדו - במות הבעלים בסור העגלים.
פסוק ח:ואמרו - אמר רבי משה: כי אמרו דרך משל בעבור המזבחות כדרך כי היא שמעה והטעם שלא יראו עוד. ויפת אמר: ויאמרו עובדיהם מרוב צרתם.
פסוק ט:מימי - יותר כמו מזקנים אתבונן, מאויבי תחכמני, ופירוש: שם עמדו על חטאי דורו כאילו עמדו עם בני בנימין - הם בני עלוה כמו עולה והיתה לזעוה והיה רק זועה והיום לא יפחדו שתשיגם מלחמה כאשר השיגה את בני בנימין מהשבטים, וזה הכתב כמו כריח שדה, שטעמו: ראה ריח בני אשר ברכו ה' כריח שדה.
פסוק י:באותי ואסרם - מגזרת מוסר והיו"ד מובלע בדגשות עי"ן הפועל, כדרך בטרם אצרך בבטן, כי אצק מים. ופירוש: ואספו עליהם איך איסרם על ידי עמים שיתאספו עליהם.
פסוק י:ואסרם - כמו יאסרו קשורים.
פסוק י:לשתי עונותם - כמו: כבחצי מענה, האריכו למעניתם. וטעם שתים, בעבור יהודה ואפרים.
פסוק יא:ואפרים - אני למדתיו מתחילה לסבול עול מצותי.
פסוק יא:ואני עברתי - החוק על כל חורש שהטיבותי לצוארה והרכבתי אפרים עם יהודה יחרש.
פסוק יא:יעקב - יעקב כולו השדה שלו, דרך משל על התורה וצויתיה זרעו וקצרו הוא התגמול.
פסוק יא:נירו - להסיר הקוצים לסקל הנתיב ועת תדרשו השם, לרוות הזרע אז יבא מלקוש.
פסוק יב:ויורה צדק לכם - כמו: יורה ומלקוש. וכל המפרשים אומרים: בקשו אתם תורתי - והוא יבא ויורה אתכם.
פסוק יג:חרשתם - וכל זה עשיתם שלא סבלתם עולי, כי בטחתם בגבוריכם ובעבור זה.
פסוק יד:וקאם, כשוד שלמן - אולי הוא שלמנאצר.
פסוק יד:בית ארבאל - שם מקום.
פסוק יד:רטשה - שם דבר אם על בנים ולהיותו מגזרת אורב, אין טעם לו.
פסוק טו:ככה - בית אל ששם העגל שהוא ככה הרע מכל רעתם, כי רוב מלכי ישראל לא סרו מחטאת ירבעם.
פסוק טו:וטעם בשחר – כי יושדו בלילה ובשחר יכרת מלכם.