א אֶל־חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל־תּוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃ ב לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ ג זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּֽפוֹ׃ ד הֵ֤ם הִמְלִיכוּ֙ וְלֹ֣א מִמֶּ֔נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְלֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃ ה זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹֽׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃ ו כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃ ז כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַֽעֲשֶׂה־קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַֽעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃ ח נִבְלַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ הָי֣וּ בַגּוֹיִ֔ם כִּכְלִ֖י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּֽוֹ׃ ט כִּֽי־הֵ֙מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים י גַּ֛ם כִּֽי־יִתְנ֥וּ בַגּוֹיִ֖ם עַתָּ֣ה אֲקַבְּצֵ֑ם וַיָּחֵ֣לּוּ מְּעָ֔ט מִמַּשָּׂ֖א מֶ֥לֶךְ שָׂרִֽים׃ יא כִּֽי־הִרְבָּ֥ה אֶפְרַ֛יִם מִזְבְּחֹ֖ת לַחֲטֹ֑א הָיוּ־ל֥וֹ מִזְבְּח֖וֹת לַחֲטֹֽא׃ יב אכתוב־(אֶ֨כְתָּב־)ל֔וֹ רבו (רֻבֵּ֖י) תּֽוֹרָתִ֑י כְּמוֹ־זָ֖ר נֶחְשָֽׁבוּ׃ יג זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ יְהוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃ יד וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֙בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת וִֽיהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
אֶל חִכְּךָ שׁוֹפָר. שְׁכִינָה אוֹמֶרֶת לַנָּבִיא: הַשְׁמַע קוֹל חִכְּךָ וּקְרָא כְּשׁוֹפָר, וְאוֹמֵר: עוּפוּ וּמַהֲרוּ הָאוֹיְבִים כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר (דברים כח:מט) וּבָא אֶל בֵּית ה׳. אֶל חִכְּךָ שׁוֹפָר, כְּאִלּוּ הַשּׁוֹפָר נָתוּן אֶל חִכְּךָ:
פסוק ב:
לִי יִזְעָקוּ. כְּשֶׁתָּבוֹא עֲלֵיהֶם הָרָעָה:
פסוק ב:
אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ. הֲלֹא עַמְּךָ אֲנַחְנוּ וְסָרְסוּהוּ וּדְרָשׁוּהוּ: לִי יִזְעָקוּ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ, וַאֲנִי לֹא אֶשְׁמַע לָהֶם, כִּי
פסוק ג:
זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב. לְפִיכָךְ אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ:
פסוק ד:
הֵשִׂירוּ. עָשׂוּ שָׂרִים. דָּבָר אַחֵר: הֵסִירוּ אֶת זֶה מִמְּלוּכָה וְהִמְלִיכוּ אֶת זֶה, וּבְסֵפֶר הַמָּסֹרֶת מוֹכִיחַ כֵּן, שֶׁחִבְּרוֹ בַּמָּסוֹרָה כָּתְבִין שִׁי״ן וְקָרִיָּן סָמֶ״ךְ, וּפִתְרוֹנוֹ סָמֶ״ךְ:
פסוק ד:
לְמַעַן יִכָּרֵת. לְמַעַן כִּי הָיָה לָהֶם זָהָב לָרֹב וְגָרְמוּ לָהֶם שֶׁיִכָּרֵת הָעֹשֶׁר מֵהֶם:
פסוק ה:
זָנַח. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶתְכֶם בְּנֵי שׁוֹמְרוֹן בַּעֲוֹן עֲגָלִים שֶׁבְּבֵית אֵל (מלכים א יב:כח-כט), שֶׁמַּלְכֵי שׁוֹמְרוֹן עוֹבְדִים שָׁם:
פסוק ה:
עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ לְהַפְנוֹת לִבָּם לְהִנָּקוֹת מֵאוֹתוֹ טִנּוּף:
פסוק ו:
כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא. מִכַּסְפָּם וּזְהָבָם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא גָּבוּי וְהֶחָרָשׁ עָשָׂהוּ. וְהַוָּי״ו שֶׁל ׳וְהוּא׳ נוֹפֵל, וְיֵשׁ הַרְבֵּה וָי״ו דּוֹמִין לוֹ (יחזקאל מו): ״בְּצֵאתוֹ וְגֵבָאיו וְלֹא יֵרָפְאוּ״, אַף כָּאן כִּי מִיִּשְׂרָאֵל הַזְמָנָתוֹ וַהֲכָנָתוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב הַוָּי״ו הַזֹּאת כֵּן כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא אַף הָעֵגֶל הַזֶּה מֵאִתָּם בָּא כְּמוֹת הָעֵגֶל הָרִאשׁוֹן:
פסוק ו:
שְׁבָבִים. ״לִנְסָרֵי לְוָחִין״, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּית הוּא שִׁיבָא מִכְּשׁוּרָא (סנהדרין ז,ב):
פסוק ז:
קָמָה אֵין לוֹ. לַזֶּרַע שֶׁלָּהֶם, כְּלוֹמַר לֹא יַצְלִיחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם:
פסוק ז:
אוּלַי יַעֲשֶׂה. אַף אִם יַעֲשֶׂה קֶמַח:
פסוק ז:
זָרִים יִבְלָעוּהוּ. אַף אִם יַצְלִיחוּ בְּנִכְסֵיהֶם, סוֹפוֹ לִפּוֹל בְּיַד זָרִים:
פסוק ט:
פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ. נַעֲשׂוּ כְּפֶרֶא שֶׁהוֹלֵךְ בּוֹדֵד לְעַצְמוֹ, שׁוֹאֵף רוּחַ (ירמיה ב:כד) מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לָנוּד:
פסוק ט:
הִתְנוּ אֲהָבִים. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן ׳תַּנִּים׳, כְּמוֹ עָרוֹד זֶה שֶׁהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּרוֹת. ״שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים״ (ירמיה יד:ו) לִקְנוֹת לָהֶם אוֹהֲבִים נוֹאֲפִים זָרִים. הִתְנוּ – אידגרוניו״ט בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן ״אֶתְנָן״ (הושע ט:א):
פסוק י:
גַּם כִּי יִתְּנוּ בַגּוֹיִם. אַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ זֹאת, שֶׁהִתְנוּ אֲהָבִים בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק י:
עַתָּה אֲקַבְּצֵם בְּבֹא עֵת גְּאֻלָּתָם לֹא אֲעַכְּבֶנָּה:
פסוק י:
וַיָּחֵלּוּ מְעַט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים. וְיִכָּנְעוּ מְעַט בְּגָלוּת בְּבָבֶל מִיִּרְאַת מַשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים, מֵעֹל הָאֻמּוֹת שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם:
פסוק יא:
כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם לְפִיכָךְ אֲחִילֶנּוּ מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים:
פסוק יב:
אֶכְתֹּב לוֹ. אֲנִי תָמִיד מוֹכִיחוֹ עַל יְדֵי נְבִיאַי, וְכוֹתֵב לוֹ רֻבֵּי תוֹרָתִי וְהֵם כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ:
פסוק יג:
זִבְחֵי הַבְהָבַי. זִבְחֵי עוֹלוֹתַי שֶׁהֵם מְהַבְהֲבִים לְפָנַי בָּאֵשׁ שֶׁעַל מִזְבְּחִי:
פסוק יג:
יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ. לָמָּה לִי שֶׁמְּבִיאִים אוֹתָם? יִזְבְּחוּ לִהְיוֹת לָהֶם בָּשָׂר לְמַאֲכָלָם וַיֹּאכְלוּם, כִּי אֵינֶנִּי רוֹצֶה אוֹתָם (עמוס ה:כא-כב):