פסוק ג: על הנביאים הנבלים. אפשר דאמרו רז"ל דאין הנבואה שורה אלא על חכם וכו' ונבל הוא הפך חכם כמש"ה עם נבל ולא חכם וז"ש הנביאים הנבלים שאין להם חכמה וא"כ הם נביאי השקר ורש"י ורד"ק ז"ל פירשו שוטים כמו כאחד הנבלים וטעמם דא"צ לומר שאינם חכמים אך הם שוטים:
פסוק ג: אשר הולכים אחר רוחם. כי אינו רוח ה' שהוא נבואה אך הוא רוחם הבהמי:
פסוק ה: לא עליתם בפרצות. לא עשיתם מעשים טובים שתוכלו לעכב הרעה. רש"י ז"ל:
פסוק ט: בסוד עמי לא יהיו. זה סוד העבור ובכתב בני ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת בני ישראל לא יבואו כמשמעו. הכי אמרו בכתובות דף קי"ב:
פסוק י: והוא בונה חיץ. אפשר לרמוז חיץ גימטריא גהינם לומר שבזה ירויחו גהינם. והנם טחים אותו תפל כלו' לת"פ שהיא לי' גי' ת"פ:
פסוק יח: ועושות המספחות על ראש כל קומה. פירוש מטפחות על ראש האדם: