פסוק ב:מצא חן. בעיני דור המדבר:
פסוק ב:שרידי חרב. מצרים והעמלקי והכנעני:
פסוק ב:הלוך להרגיעו ישראל. בהוליכם לנחול ארץ מרגועם:
פסוק ג:מרחוק. בזכות אבות:
פסוק ג:נראה לי. אני הנביא ואמר לי לאמר לכנסת ישראל אהבת עולם אהבתיך:
פסוק ד:עוד אבנך ונבנית. בניינים שנים היו לך על ידי אדם לכך חרבו עוד אבנך אני בעצמי בנין שלישי ונבנית לעולם. תעדי תתקשטי:
פסוק ה:וחללו. בשנה הרביעית יחללו את פרים לפדותו בכסף:
פסוק ו:נוצרים. צופים בראשי מגדלים גבוהים להכריז קול נשמע למרחוק ל"א נוצרים כמו נוצר חסד לאלפים (שמות ל״ד:ז׳) לשון שמירה כלומר יש יום שיקראו אותם ששמרו התורה ויאמרו קומו וכת"י ארי אית אריכות יומיא וסגי טובא דעתיד למיתי לצדיקיא דנטרו אורייתי מלקדמין:
פסוק ז:וצהלו בראש הגוים. במגדלות גבוהים כדי שישמעו למרחוק:
פסוק ח:בם עור ופסח. אפילו הנכשלים שבהם לא אמאס:
פסוק ט:בבכי יבאו. על ידי תפלה ותשובה:
פסוק י:מזרה. ספריינ"ש בלע"ז:
פסוק יב:ונהרו. יאספו כמו נהר:
פסוק טו:קול ברמה נשמע. קלא ברום עלמא אישתמע קל בית ישראל דבכן על ירמיה נבייא כד שלח יתיה נבוזראדן מרמתא לשוב מאחר הגולים אל גדליה בן אחיקם כמו שאמר בספר זה (לקמן לט):
פסוק טו:רחל מבכה על בניה. מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי ב"ו הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך:
פסוק יח:מתנודד. קומפליינ"ט בלע"ז לשון מי ינוד לך (לעיל יט):
פסוק יח:יסרתני. ביסורין אתה הקב"ה:
פסוק יח:כעגל לא לומד. פושאגויילונ"י בלע"ז לשון מלמד הבקר (שופטים ד) הייתי בתחלה לכך חטאתי לך:
פסוק יט:נחמתי. אני מתחרט על תועבותי:
פסוק יט:הודעי. שהתבוננתי בעצמי שמעלתי אפרינו"יי בלעז:
פסוק יט:חרפת נעורי. שיכולים אויבי לחרפני על חטאת נעורי:
פסוק כ:הבן יקיר לי אפרים. הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמו שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו שעשועים. אישבניימני"ץ בלעז:
פסוק כ:מדי דברי בו. בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו:
פסוק כא:הציבי לך ציונים. סימנים בדרכי אבותיך הטובים:
פסוק כא:תמרורים. תמרים קטנים נטועים לסימן בדרך ופשוטו של מקרא עשי סימנים לדעת הדרך שהלכת בה מארץ ישראל לבבל שתחזירי באותו דרך כלומר כי ודאי תשובי משם:
פסוק כא:דרך הלכת. הלכתי כתיב וכל מקום שהלכת הלכתי אני עמך ויונתן תרגם שימי לך תמרורים התפלל במרר נפשך (ומנחם פירש תמרורין ענין מועל וכן פירש ותמרות עשן (יואל ג׳:ג׳) סא"א):
פסוק כב:תתחמקין. תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה לשון ואסובבה בעיר אבקשה וגו' (שיר השירים ג׳:ב׳) ; ומשום רבי יהודה הדרשן שמעתי נקבה תסובב להיות גבר, אני נתתיך כבת הנוטלת עישור נכסים שבעה אומות משבעים סוף שתטלי הכל כבן זכר שהוא יורש הכל:
פסוק כו:על זאת הקיצותי. כך אמר ירמיה כל מה שהייתי ישן ונרדם בנבואת פורענות בנבואה הזאת הקיצותי מתרדמתי:
פסוק כז:זרע אדם וזרע בהמה. הטובים והסכלים שבהם אני אזרעם כולם להיות זרע שלי, זרע אדם וזרע בהמה תרגם יונתן אקימינון כבני אנשא ואצלחינון כבעיר' שאין עונותיה נפקדין עליה:
פסוק כט:בוסר. פרי שלא נגמר והוא מקהה את השינים:
פסוק כט:ושני בנים תקהינה. הבנים ילקו בעון אבות:
פסוק לה:לאור. איאקלארזי"ר בלעז, וכן ת"י לאנהרא:
פסוק לה:רוגע הים. מנידו ומרתיחו ונעשה קמטים קמטים כמו עורי רגע (איוב ז):
פסוק לו:ימושו. כמו לא ימיש:
פסוק לז:אם ימדו שמים. כמה גובהם:
פסוק לז:גם אני אמאס. בישראל כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו:
פסוק מ:העמק הפגרים. עמק שנפלו שם פגרי מחנה סנחריב:
פסוק מ:והדשן. מקום שפך הדשן שהיה חוץ לירושלים יוסיפו על העיר ויכניסו כל זה לתוך חומותיה ונבואה זו עתידה לבא:
פסוק מ:השדמות. קנפני"א בלעז: