פסוק ב:כה אמר ה'. כאן מתחיל ראש הסימן:
פסוק ד:ונבנית. בספרים קדמונים הוא"ו בגעיא:
פסוק ד:תעדי. בלא מאריך בתי"ו:
פסוק ה:תטעי. בדגש הטי"ת כמ"ש (בישעיה י"ז):
פסוק ח:הנני מביא אותם. במקצת מדוייקים מלא וא"ו ויפה עשו יען לא נמנה שם עם החסרים בהאי סיפרא וסי' נמסר בסי' כ"ג:
פסוק ח:וילדת יחדו. ברוב ספרים כ"י חסר וא"ו אחר יו"ד וכן הוא בדפוסים ראשונים:
פסוק ט:ובתחנונים. בספרים מדוייקים כ"י הוא"ו במאריך וכ"כ הבלמשי:
פסוק ט:ואפרים בכרי הוא. מלעיל ע"פ המסורת וחברו ראובן בכרי אשה:
פסוק יב:ובאו. מלעיל דטעם הזרקא מקומו לעולם באות אחרונה:
פסוק יג:מיגונם. היו"ד נחה:
פסוק יד:ורויתי. ביו"ד אחר וא"ו ובס"א כתיבת יד בא מלעיל ובשאר ספרים מלרע וכן כתב רד"ק הטעם מלרע בתי"ו:
פסוק טו:להנחם. כן כתוב בלמ"ד בראש המלה ואין לחוש על מי שחשב לכתוב הנחם בלא למ"ד:
פסוק טז:ועיניך מדמעה. ובספר תילים את עיני מן דמעה וזהו אחד מן ב' ב' חילוף חד מן וחד מיחדין וסימן נמסר במסרה גדולה פרשת שמות:
פסוק כ:הבן יקיר. הבי"ת רפה:
פסוק כ:שעשועים. מתחלפת שעשעים:
פסוק כא:למסלה. המ"ם רפה והלמ"ד מעמדת בגעיא מכלול דף נ"א:
פסוק כא:הלכתי. הלכת ק' וכן כתב רש"י הלכתי כתיב וכל מקום שהלכת הלכתי אני ובמדרש איכה רבתי פסוק קראתי למאהבי א"ר חייא הלכתי כתיב את מוצא בשעה שגלו ישראל לבבל מה כתיב למענכם שלחתי בבלה וכו' ועיין מה שכתבתי בישעיה מ"ג וריקאנטי פרשת בראשית דף כ"ח:
פסוק כב:תסובב גבר. ברוב הספרים תסובב בשני טעמים:
פסוק כד:ונסעו בסדר. בהרבה מדוייקים הבי"ת בקמץ:
פסוק כו:הקיצתי. הה"א בשוא וסגול והם ג' במסורת וב' האחרים הם בספר תהלים סי' ג' וסי' קל"ט והמסרות חלוקות איכא דמסרי הכא ב' מלא ודין חסר ואיכא דמסרי ב' חסר וא' מלא:
פסוק לב:אכתבנה. בקמץ חטף התי"ו לב"א ולב"נ בשוא ופתח כן היא בחילופים וכ"כ רד"ק בפי' ובשרשים ותמהני שבכמה ספרים התי"ו נקודה בשוא ופתח כב"נ דלא סמכינן עליה:
פסוק לג:ביום החזיקי. בספר ה' כ"י החזיקי ובס"א הה"א בסגול והחי"ת בחטף סגול וכן כתב רד"ק עוד מצאתי שהספרים מתחלפים יש מהן בטעם מלעיל בזי"ן וברוב מדוייקים מלרע:
פסוק לג:הפרו. הפ"א בצירי לא בקמץ וזהו חד מן ד' הפרו במסורת:
פסוק לד:כי כולם. בוא"ו עם דגש הלמ"ד בספרים מדוייקים ונמסר עליו לית מלא וכ"כ רד"ק בפי' ובמכלול דף ק"ה ואין לחוש לספרים שכתוב כלם בג' נקודות:
פסוק לז:אם ימדו. בס"א כ"י הטעם בדל"ת ובשאר ספרים במ"ס:
פסוק לח:ימים**. באים ק' ולא כתיב נדרים פרק אין בין המודר ומסורת ריש ס' אלה הדברים ומלאו דבר סתום הוא לנו לומר כי לעתים רחוקות ולימים רבים זאת הבשורה וכאשר נקרא באים קרב הקץ וקרבה הבשורה כך מצאתי בסדר י' דברים נקרים ולא נכתבים ופירושם ומלתם:
פסוק לח:ממגדל חננאל שער הפנה. בכמה ספרים קדמונים כ"י וגם בדפוס ישן כן כתוב בלא מלת עד ואין זו גירסא רד"ק שכן כתב עד שער הפנה ר"ל עד שער הפנים וכן אמר בנבואת זכריה עד שער הפנים סי' י"ד וזכר גם כן שם ומגדל חננאל עכ"ל. וכן הוא בתרגום ובפי' הרי"א ותמיהא לי מילתא טובא וכגון דא ודאי צריכא עיונא ודקדוקא ובתר הכי אשכתנא נמי בספרים דר' מנחם די לונזאני מדפוס בומבירגו שנת ש"נ דעבר עליה קולמוס וכדאי הוא אותו זקן לסמוך עליו דודאי דק ואשכח הכי בספרי דוקני:
פסוק לט:קוה. קו ק' והקו"ף בפתח בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים:
פסוק לט:על גבעת גרב. זהו א' מן אותם הכתובים על וסבירים עד וסימן מסרתי בנחמיה י"ב:
פסוק מ:וכל העמק הפגרים. חד מן א"ב מן חד חד מן סרחין תיבותא לא נסבין וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן נמסר במסרה רבתא:
פסוק מ:וכל השרמות. השדמות קרי בדל"ת והוא חד מן ד' מלין דכתיבין רי"ש וקריין דל"ת במסורת:
פסוק מ:ולא יהרס. הוא"ו בגעיא בס"ס: