פסוק ג:כי הנה ימים באים. ולא תאמר למה אכתבנו כי יאבדו כולם ואין קורא בו ואין זוכרו עוד כי הנה ימים באים וגו':
פסוק ה:קול חרדה שמענו. יש פותרין על שמועת בבל שהיו חרידים ממנה אותם שגלו שם ומדרש אגדה על מלחמת גוג ומגוג:
פסוק ו:אם יולד זכר. אם דרך לזכרים ללדת שיאחזום חבלים כיולדה:
פסוק ז:היום ההוא. יום הריגת בלשאצר ומפלת בבל, ע"א יום מפלת גוג:
פסוק ח:אשבר עלו. יסור עול האומות מעל ישראל:
פסוק י:ואתה אל תירא. מכל הרעות אשר תראה באה על בבל אשר אתה בתוכה:
פסוק יא:ויסרתיך למשפט. בדין חסוך:
פסוק יא:ונקה לא אנקך. ל' טיאוט השמד:
פסוק יב:אנוש לשברך נחלה. שברך אנפר"ש בלעז:
פסוק יג:למזור. רפואה אין אדם סבור שתהא לך תשועה:
פסוק יג:תעלה. רפואה לשון הועיל:
פסוק יד:מוסר אכזרי. ייסורי אכזריות המוסר אכזרי הוא:
פסוק טז:שאסיך למשסה. לשון ביזה וכת"י ויהון עדיך לעדי:
פסוק יט:והכבדתים. שיהיו עם כבד:
פסוק יט:ולא יצערו. כמו ימעטו:
פסוק כא:ערב את לבו. לשון ערבון פרוויל"א הטינ"א בלע"ז:
פסוק כא:לגשת אלי. למלחמה למחות בידי:
פסוק כג:מתגורר. חונה ודר ל' ארץ מגורי ודוגמתו וסער מתחולל (לעיל כב) האמור במקרא האחר הוא זה ששניהם ל' חנייה:
פסוק כג:על ראש רשעים. על ראש עכו"ם: