פסוק ג:עַל הָאָבְנִים. ״עַל סַדְנָא״ (תרגום יונתן). פורמ״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה בַּחֹמֶר. אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה מִן הַחֹמֶר נִשְׁחַת בְּיַד הַיּוֹצֵר, בְּעוֹדוֹ לַח; וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא:
פסוק ח:מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו. מֵעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ דִּבַּרְתִּי עָלָיו ״לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ״ (ירמיה א:י), אִירְפוֹרְקִ״י בְּלַעַ״ז:
פסוק ח:וְנִחַמְתִּי. וְחָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת:
פסוק יב:וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ. וְיָדַעְתִּי שֶׁהֵם יֹאמְרוּ לְךָ עַל דְּבָרֶיךָ, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם:
פסוק יג:שַׁעֲרֻרִת. דְּבָר גְּנַאי:
פסוק יד:הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן. הֲיַעֲזֹב אָדָם הַצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מַיִם הַנּוֹזְלִים מִצּוּר שֶׁבַּשָּׂדוֹת, הַבָּאִים מִשֶּׁלֶג הַלְּבָנוֹן שֶׁהוּא נָקִי?!
פסוק יד:אִם יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים. אוֹ אִם יַעַזְבוּ מַיִם חַיִּים נוֹבְעִים, שֶׁהֵם זָרִים עַד הֵנָּה מִכָּל אָדָם, וְהֵם קָרִים. זָרִים הֵם נוֹבְעִים, וְזֶה יוֹכִיחַ: ״אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים״ (מלכים ב יט:כד). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ זָרִים עִם ״לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ״ (ישעיהו א:ו) – לְשׁוֹן מֵימֵי תְרוּפָה. וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו וְאָמַר, כִּי אִם בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן זֶרֶם, הָיָה מַכְפִּיל אֶת הַמֵּ״ם וְהָיָה מוֹסִיף יוֹ״ד מֵ״ם, וְהָיָה אוֹמֵר זְרוּמִים, לְרַבּוֹת הַמַּיִם וְלִהְיוֹתָם זְרָמִים:
פסוק יד:שָׂדַי. כְּמוֹ שָׂדֶה:
פסוק יד:קָרִים. פְּרִיוְודָ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יד:נוֹזְלִים. קוֹרַאנְ״ץ בְּלַעַ״ז. וְעוֹד יֵשׁ לְפָתְרוֹ: אִם יִנָּתְשׁוּ לִהְיוֹת מַיִם זָרִים נִמְאָסִים, הַמַּיִם שֶׁהֵם קָרִים נוֹזְלִים:
פסוק יד:(זָרִים לְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן הוּא לְשׁוֹן זֶרֶם; לְלָשׁוֹן שֵׁנִי הוּא לָשׁוֹן זָרוֹת, כְּלוֹמַר מַיִם מְאוּסִים):
פסוק טו:כִּי. כֵּן עָשׂוּ עַמִּי אֲשֶׁר שְׁכֵחֻנִי וְלַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ:
פסוק טו:שְׁבִילֵי עוֹלָם. שְׁבִילִים הַמְתֻקָּנִים אָמְרוּ שֶׁהֵם מִכְשׁוֹל, כְּדֵי לָלֶכֶת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה לֹא כְבוּשָׁה:
פסוק טז:שְׁרִיקוֹת. הָעוֹבֵר עַל חֳרָבוֹת שֶׁרָאָה כְּבָר בְּבִנְיָנָם, טוֹבִים, רָגִיל לִשְׁרֹק:
פסוק טז:יִשּׁוֹם. יִתְמַהּ:
פסוק יז:עֹרֶף וְלֹא פָנִים. כְּשֶׁיִּבְרְחוּ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב:
פסוק יז:אֶרְאֵם. וְלֹא אוֹשִׁיעֵם:
פסוק יח:וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְגוֹ׳. יִרְמְיָה הָיָה קוֹבֵל עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת וְאוֹמֵר שֶׁאוֹמְרִים כֵּן:
פסוק יח:תּוֹרָה מִכֹּהֵן. שֶׁעַל הַכֹּהֲנִים לְהוֹרוֹת תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ (דברים לג:י):
פסוק יח:וְדָבָר מִנָּבִיא. דִּבְרֵי נְבוּאָה:
פסוק יח:וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן. ״וּנְסַהֲדִינֵיהּ סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא״ (תרגום יונתן):
פסוק כא:וְהַגִּרֵם. (הוֹרִידֵם עַל יְדֵי חֶרֶב) לְשׁוֹן ״עֵינִי נִגְּרָה״ (איכה ג:מט), ״כַּמַּיִם הַמּוּגָרִים״ (מיכה א:ד):
פסוק כא:עַל יְדֵי חֶרֶב. עַל יְדֵי גְּיָסוֹת:
פסוק כא:וְאַנְשֵׁיהֶם. שֶׁל הָאַלְמָנוֹת, יִהְיוּ הֲרֻגֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת:
פסוק כב:כִּי כָרוּ שׁוּחָה. שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה״ (משלי כג:כז):
פסוק כג:אַל תִּמְחִי. אַל תְּהִי מְחוּיָה. וּלְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְקֵבָה נָתַן בּוֹ יוֹ״ד, וְאַף הִיא יְתֵרָה, כְּיוֹ״ד שֶׁל ״וַתִּזְנִי בָם״ (יחזקאל טז:יז):
