פסוק ב:קום. הוא ענין זרוז:
פסוק ג:האבנים. כן שם הכלי המיוחד ליוצר חרס לעשות עליו מלאכתו ודומה לו וראיתן על האבנים (שמות א׳:ט״ז) שהוא המיוחד אל היולדת:
פסוק ז:לנתוש. ענין עקירה:
פסוק ז:ולנתוץ. ענין כתיתה ושבירה וכן לנתוש ולנתוץ ולהרוס (לקמן לא):
פסוק ח:ונחמתי. ענין הפוך מחשבה:
פסוק יא:יוצר. בורא ומחדש:
פסוק יב:נואש. מלשון יאוש ועזיבת הדבר כמו ותאמרי נואש (לעיל ב) שרירות. ענין ראיה והבטה:
פסוק יג:שערורית. ענין דבר מגונה ומכוער כמו שמה ושערורה (לעיל ה):
פסוק יד:לבנון. שם יער בארץ ישראל:
פסוק יד:ינתשו. כמו ינטשו בטי״ת כי דטלנ״ת מתחלף כמו שיבואו בענין אחד טעה ותעה ונטישה הוא ענין עזיבה כמו כי לא יטוש (ש״א יב):
פסוק יד:זרים. מל׳ זר ונכרי:
פסוק יד:קרים. מלשון קור וצנה:
פסוק יד:נוזלים. מלשון הזלה והטפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כד):
פסוק טו:שבילי. נתיבות עניינם אחד ענין אורח ומעגל:
פסוק טו:סלולה. ענין משמוש התמידות וכן ואורח ישרים סלולה (משלי ט״ו:י״ט):
פסוק טז:שריקות. ענין השמעת קול בקבוץ השפתים כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן שרקו ויניעו ראשם (איכה ב):
פסוק טז:ישום. ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא):
פסוק טז:ויניד. מלשון הנדה והנעה:
פסוק יז:אפיצם. ענין פזור כמו ויפץ העם (שמות ה):
פסוק יז:עורף. הוא אחורי הפנים והצואר:
פסוק יז:אידם. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):
פסוק יח:לכו. הוא ענין זרוז:
פסוק יח:נקשיבה. ענין שמיעה והאזנה:
פסוק כ:כרו. חפרו כמו בור כרה (תהלים ז):
פסוק כ:שוחה. בור כמו שוחה עמוקה (משלי כב):
פסוק כא:והגירם. ענין הזלה ושפיכה וכן יגירהו על ידי חרב (תהילים ס״ג:י״א):
פסוק כא:שכולות. מי שמתו בניו קרוי שכול:
פסוק כב:ופחים. מלשון פח ורשת:
פסוק כב:טמנו. ענין הצפנה:
פסוק כג:תמחי. מלשון מחייה ומחיקה: