פסוק ה:אמן ה'. שיהא ארור:
פסוק ז:העד העדותי. ל' התראה:
פסוק ח:ואביא עליהם את כל דברי הברית. האלות האמורות בברית על הדברים אשר צויתי לעשות ולא עשו:
פסוק יב:ערי יהודה. מערי יהודה:
פסוק יד:רנה ותפלה. בבעו ובצלו:
פסוק טו:מה לידידי בביתי. מה לעם סגולתי לבא עוד בביתי:
פסוק טו:עשותה המזמתה. לעשות היא מזמת עצת חטאים שלה:
פסוק טו:ובשר קודש יעברו מעליך. אף המילה בטלו מבשרם שעל ידה היו מקודשים לי:
פסוק טו:כי רעתכי אז תעלוזי. כשאתם עוברים עבירה אתם שמחים:
פסוק טז:לקול המולה. ל' שאון עם רב שיבוא עליהם:
פסוק טז:ורעו דליותיו. ורצצו את ענפיו:
פסוק יח:וה' הודיעני. כך אמר הנביא הקדוש ברוך הוא הודיעני את פורענותם:
פסוק יט:ואני ככבש אלוף. אשר יובל לטבוח:
פסוק יט:יובל. לפי שאני מודיעם הרעה הם אומרים להרגני:
פסוק יט:ככבש. אלוף דונש ויהודה בן קוריש פתרוהו ככבש ופר אשר יובל לטבח ואלוף כמו שגר אלפיך (דברים כ״ח:ד׳) ואע"פ שלא נאמר אלוף יש לנו כיוצא בו שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג׳:י״א) כסוס עגור כן אצפצף (ישעיהו ל״ח:י״ד) ומנחם פתר ככבש אלוף כבש גדול (ע' בתהלים נ"ח בפרש"י) ויונתן מסייעו שתירגם כאימר בחיר:
פסוק יט:נשחיתה עץ בלחמו. נרמי סמא דמותא במכליה:
פסוק כ:אראה נקמתך מהם. את אנשי ענתות היה מקלל:
פסוק כג:אל אנשי ענתות. כמו על אנשי ענתות: