פסוק א:ישלח. ענין טרוד וגרושין וכן ושלחה מביתו (דברים כד):
פסוק א:חנוף תחנף. ענין חיוב ואשמה כמו ולא תחניפו את הארץ (במדבר ל״ה:ל״ג):
פסוק ב:שפים. כן נקראו המקומות הגבוהות כמו אפתח על שפים נהרות (ישעיהו מ״א:י״ח):
פסוק ב:איפה. אי פה וכן איפה הם רועים (בראשית ל״ז:ט״ז):
פסוק ב:שגלת. ענין משכב המשגל וכן ואיש אחר ישגלנה (דברים כ״ח:ל׳):
פסוק ג:רביבים. הוא המטר החזק וכן וכרביבים עלי עשב (שם לב):
פסוק ג:ומלקוש. כן נקרא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן יורה ומלקוש (שם יא):
פסוק ג:מאנת. מלשון מיאון:
פסוק ג:הכלם. מלשון כלימה:
פסוק ד:אלוף. שר ואדון וכן אל תבטחו באלוף (מיכה ו):
פסוק ה:הינטור. ענין שמירה כמו נטרה את הכרמים (ש״ה א):
פסוק ה:ותוכל. מלשון יכולת:
פסוק ו:הראית. בה״א השאלה:
פסוק ו:משובה. ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו וילך שובב (ישעיהו נ״ז:י״ז):
פסוק ז:בגודה. ענין מרד כמו כל רעיה בגדו בה (איכה א׳:ב׳):
פסוק ז:אחותה. רעותה וחברתה:
פסוק ח:אודות. ענינו כמו עסק וכן על אודותי (יהושע יד):
פסוק ח:נאפה. מלשון ניאוף וזנות:
פסוק ח:שלחתיה. ענין טירוד וגרושין:
פסוק ח:ספר כריתותיה. כן נקרא גט האשה וכן וכתב לה ספר כריתות (דברים כ״ד:א׳) ע״ש שכורת ומפריד בינו לבינה:
פסוק יב:הלוך. הוא ענין לשון זרוז:
פסוק יב:אפיל. ענין חניה והשכנה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה):
פסוק יב:פני. ענין חמה וכעס כמו פני ה׳ חלקם (איכה ד׳:ט״ז) ע״ש שהכעס יוכר בפני אדם:
פסוק יב:אטור. ענין שמירה:
פסוק יג:ותפזרי. מלשון פזור ופרוד:
פסוק יג:דרכיך. רגליך ע״ש שדורכים ופוסעים בו וכמו שמלת פעם משותף על ענין ההלוך ועל הרגל כמ״ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה׳:כ״ח) ונאמר פעמי דלים (ישעיה כז):
פסוק יד:בעלתי. ענין שר ואדון כמו אם בעליו עמו (שמות כב):
פסוק טז:ופריתם. מל׳ פרי ר״ל תלדו בנים מרובים:
פסוק טז:יפקדו. ענין זכרון:
פסוק יז:ונקוו. ענין אסיפה וקבוץ כמו יקוו המים (בראשית א):
פסוק יז:שרירות. ענין ראיה והבטה כמו אשר שוררו אנשים (איוב ל״ו:כ״ד):
פסוק יח:על בית ישראל. עם בית ישראל כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות ל״ה:כ״ב):
פסוק יט:אשיתך. ענין שימה:
פסוק יט:צבי. ענין הדר ופאר וכן צבי ממלכות (ישעיה יג, יט):
פסוק כ:מרעה. מלשון ריע וחבר:
פסוק כא:שפיים. מקומות גבוהות:
פסוק כא:העוו. מלשון עוות ועקום:
פסוק כב:ארפה. מל׳ רפואה ועם היא בה״א ועל הסליחה יאמר בדרך שאלה וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהילים מ״א:ה׳):
פסוק כב:אתנו. ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כא):
פסוק כד:אכלה. מלשון כליון: