פסוק א:וַיִּשְׁמַע אֶת־דִּבְרֵי בְנֵי־לָבָן לֵאמֹר. אִישׁ לְאָחִיו הָיָה אוֹמֵר אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וְכֵן הָיוּ אוֹמְרִים לַאֲבִיהֶם לִפְנֵי בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב.
פסוק ב:וַיַּרְא אֶת פְּנֵי לָבָן. בְּפָנָיו הִכִּיר כִּי אֵינֶנּוּ עִמּוֹ בְּלִבּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כִּי רָאָה פָּנָיו זוֹעֲפִים, וּבְעוֹדֶנּוּ חוֹשֵׁב בְּמַה שֶּׁהָיָה שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה בָּא אֵלָיו דְּבַר אֱלֹהִים בַּחֲלוֹם.
פסוק ג:וַיֹּאמֶר ה׳. כִּי הַמַּלְאָךְ נִקְרָא בְּשֵׁם אֲדֹנָיו, וְאָמַר דִּבְרֵי שְׁלִיחוּתוֹ בִּלְשׁוֹן אֲדֹנָיו כְּאִלּוּ הוּא מְדַבֵּר.
פסוק ד:וַיִּשְׁלַח... הַשָּׂדֶה אֶל־צֹאנוֹ. שֶׁיָּבֹאוּ אֵלָיו אֶל הַשָּׂדֶה בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה רוֹעֶה שָׁם צֹאנוֹ.
פסוק ה:וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. הוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי מִקִּנְאָתוֹ כִּי רְכוּשִׁי רַב, וְלֹא מִשֶּׁלּוֹ, אֶלָּא כִּי אֱלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי וְהִצְלִיחַ דַּרְכִּי.
פסוק ו:וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן. אֲנִי עֲבַדְתִּיהוּ בֶּאֱמוּנָה, וְהָיָה הוֹלֵךְ עִמִּי בְּעָקְפוֹן.
פסוק ו:בְּכָל־כֹּחִי. כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְגוֹ׳״ (בראשית לא:מ).
פסוק ז:וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי. בָּא הַשֹּׁרֶשׁ הַזֶּה מִבִּנְיַן הַדָּגוּשׁ וְהוּא קַל, וּבָא דָּגֵשׁ ״וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ״ (מלכים א יח:כז).
פסוק ז:עֲשֶׂרֶת מֹנִים. פְּעָמִים, וְאָמַר עֲשֶׂרֶת לְפִי שֶׁהוּא סוֹף אֲחָדִים וְרֹאשׁ הָעֲשִׂרִיּוֹת, לְפִיכָךְ בָּא לְשׁוֹן רִבּוּי הַמִּסְפָּר בְּזֶה הַשֵּׁם בִּסְתָם, וְרוֹצֶה לוֹמַר פְּעָמִים רַבּוֹת, וְכֵן ״וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים״ (ויקרא כו:כו) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאֲדוֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ עֲשֶׂרֶת דַּוְקָא, כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עָבַד בְּצֹאנוֹ, שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה רָאָה בְּלֵידָה כִּי הָיָה חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב רַב, וְהֶחֱלִף מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שְׁנֵי פְעָמִים, כִּי שְׁנֵי פְעָמִים יוֹלְדוֹת הַצֹּאן בְּכָל שָׁנָה הֲרֵי בְּאַרְבַּע שָׁנִים שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, וּבָרִאשׁוֹנָה פַּעַם אַחַת וּבָאַחֲרוֹנָה פַּעַם אַחַת הֲרֵי עֲשָׂרָה.
פסוק ח:כָּל־הַצֹּאן. רֹב הַצֹּאן, כְּמוֹ ״וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה״ (בראשית מא:נה) וְהַדּוֹמִים לוֹ.
פסוק ט:וַיַּצֵּל. עִנְיַן הֲסָרָה וּשְׁלִילָה, לְפִי שֶׁהוּא גּוֹזֵל אוֹתִי וּמַחֲלִיף מַשְׂכּוּרְתִּי, לְפִיכָךְ הָיָה מֵאֵת הָאֵל וְהָיוּ יוֹלְדוֹת רֹב הַצֹּאן כְּמַשְׂכּוּרְתִּי, וְכֵן הֶרְאַנִי הָאֵל בַּחֲלוֹם לְהוֹדִיעֵנִי כִּי מֵאִתּוֹ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא דֶּרֶךְ מִקְרֶה, כִּי הָאֵל מַשְׁגִּיחַ בִּירֵאָיו לְהַצִּילָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם וּלְהֵיטִיב לָהֶם.
פסוק י:הָעַתֻּדִים. הֵם הַתְּיָשִׁים.
פסוק י:וּבְרֻדִּים. זִכְרוֹ בִּמְקוֹם טְלֻאִים. וְאָמַר בְרֻדִּים כִּי לְבָנוּתָם הָיָה כְּמוֹ הַבָּרָד.
פסוק יג:אָנֹכִי הָאֵל בֵּית־אֵל. חָסֵר הַנִּסְמָךְ, רוֹצֶה לוֹמַר הָאֵל אֵל בֵּית־אֵל, כְּמוֹ ״הָאָרוֹן הַבְּרִית״ (יהושע ג:יד), וְעִנְיַן אֵל בֵּית־אֵל, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנִּגְלֵיתִי לְךָ בְּבֵית־אֵל.
פסוק יג:אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִי. כְּבָר כָּתַבְתִּי כִּי הַמַּלְאָךְ יְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן אֲדֹנָיו כְּאִלּוּ הוּא מְדַבֵּר, כִּי יַעֲקֹב לֹא נָדַר לַמַּלְאָךְ אֶלָּא לָאֵל.
פסוק יד:וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה. כְּמוֹ ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״ (שמות י:ג), וְרָחֵל הָיְתָה רִאשׁוֹנָה לְמַעֲנֶה כִּי הָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב מְאֹד כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ.
פסוק טו:גַּם־אָכוֹל אֶת־כַּסְפֵּנוּ. כַּסְפֵּנוּ הָרָאוּי לָתֵת לָנוּ לְהִנָּשֵׂא לְבַעַל. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ויֹּ֥אכַל גַּם־אָכוֹל אֲכִילָה אַחַר אֲכִילָה, כִּי אָכַל מַה שֶּׁרָאוּי לָתֵת לָנוּ וְאָכַל מִשְׂכוֹרֶתְךָ וִיגִיעֲךָ שֶׁהָיָה לָנוּ וּלְבָנֵינוּ.
פסוק יז:וַיָּקָם וַיִּשָּׂא. נְשָׂאָם וְהִרְכִּיבָם עַל הַגְּמַלִּים.
פסוק יח:וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ... מִקְנֵה קִנְיָנוֹ. מַה שֶּׁזָּכַר תְּחִלָּה הוּא מִקְנֵה מִרְעִיתוֹ, וְזֶהוּ מִקְנֶה שֶׁקָּנָה, וּמִקְנֵה סָמוּךְ כִּי הוּא נָקוּד בְּצֵרֵי.
פסוק יט:וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ. וְהָיָה הַמָּקוֹם רָחוֹק שְׁלֹשֶׁת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב״ (בראשית ל:לו), לְפִיכָךְ לֹא יָדַע לָבָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְלָבָן לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ וְגַם בָּנָיו לֹא הָיוּ שָׁם כִּי הָיוּ רוֹעִים צֹאן אֲבִיהֶם, לְפִיכָךְ לָקְחָה רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים, כִּי לֹא הָיָה אָדָם בַּבַּיִת שֶׁיִּמְנָעֶנָּה.
פסוק יט:וְהַתְּרָפִים. הֵם כְּלִי הַנְּחֹשֶׁת שֶׁרוֹאִין בּוֹ שָׁעוֹת הַיּוֹם וְיִרְאוּ בוֹ אֶת הָעֲתִידוֹת וּפְעָמִים רַבּוֹת יְכַזֵּב, וְכֵן אָמַר ״כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן״ (זכריה י:ב). וְנִקְרְאוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁהוּא עָשׂוּי לוּחוֹת לוּחוֹת. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב כִּי הַתְּרָפִים עֲשׂוּיִם עַל צוּרַת בֶּן אָדָם וְהִיא עֲשׂוּיָה לְקַבֵּל כֹּחַ עֶלְיוֹנִים, וְגָנְבָה אוֹתָם רָחֵל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָּהֶם אָבִיהָ אָנָה הָלְכוּ; וְיַעֲקֹב לֹא יָדַע בָּזֶה הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב״ (בראשית לא:לב), כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ לֹא הָיָה מַנִּיחַ אוֹתָהּ לָקַחַת מִבֵּית אָבִיהָ דָּבָר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַתְּרָפִים.
פסוק כ:וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת־לֵב לָבָן. גָּנַב דַּעְתּוֹ, כִּי הוּא הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיֶה בָּעִיר וְהוּא הָלַךְ לוֹ.
פסוק כ:עַל־בְּלִי הִגִּיד לוֹ. עַל שֶׁלֹּא הִגִּיד לוֹ דַּרְכּוֹ. כִּי בֹרֵחַ הוּא, לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״אֲנִי בּוֹרֵחַ״, כִּי זֶה לֹא יִתָּכֵן, אֶלָּא טַעַם כִּי בֹרֵחַ לְמִלַּת וַיִּגְנֹב, גָּנַב דַּעְתּוֹ כִּי בּוֹרֵחַ הוּא וְהֶעְלִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא הִגִּיד לוֹ כִּי הָיָה רוֹצֶה לָלֶכֶת.
פסוק כא:וַיַּעֲבֹר אֶת־הַנָּהָר. הוּא פְּרָת.
פסוק כב:וַיֻּגַּד... בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית כז:מב).
פסוק כג:אֶחָיו. קְרוֹבָיו וְאֹהֲבָיו.
פסוק כד:וַיָּבֹא אֱלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁבָּא אֶל אֲבִימֶלֶךְ לִכְבוֹד יִצְחָק, כֵּן בָּא לְלָבָן לִכְבוֹד יַעֲקֹב.
פסוק כד:פֶּן־תְּדַבֵּר, שֶׁתָּרִיב עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ רָע, אֲפִלּוּ מִן הַדִּבּוּר הִשָּׁמֵר. וּפֵרוּשׁ פֶּן־תְּדַבֵּר שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר, וְכֵן ״פֶּן תְּמוּתוּן״ (בראשית ג:ג), ״פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה״ (בראשית כד:ו).
פסוק כד:מִטּוֹב עַד־רָע. מַה שֶּׁיִּדָּמֶה לְךָ שֶׁהוּא טוֹב, אִם תִּקַּח קְצָת מֵרְכוּשׁוֹ וְתַנִּיחַ לוֹ הָרֹב, אוֹ שֶׁתִּקַּח מִמֶּנּוּ הָרֹב שֶׁהוּא רַע אֲפִלּוּ בְּעֵינֶיךָ, אֶלָּא שֶׁתִּרְצֶה לְהִנָּקֵם מִמֶּנּוּ לְפִי שֶׁהָלַךְ בְּלֹא רְשׁוּתְךָ.
פסוק כה:וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת־אָהֳלוֹ בָּהָר. בְּאוֹתוֹ הָהָר שֶׁהִדְבִּיקוֹ לָבָן, לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא בָּרַח מִפָּנָיו. וְלָבָן תָּקַע אֶת־אֶחָיו, תָּקַע אֶת־אָהֳלוֹ עִם אֶחָיו גַּם כֵּן בְּהַר הַגִּלְעָד, וְהִנֵּה הָיוּ שְׁנֵיהֶם בָּהָר אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה. אוֹ פֵּרֵשׁ כְּתַרְגּוּמוֹ ״אַשְׁרֵי יָת אֲחוּהִי״.
פסוק כו:כִּשְׁבֻיוֹת. כְּנָשִׁים הַשְּׁבוּיוֹת בְּיַד בַּעֲלֵי חֶרֶב שֶׁיּוֹצְאוֹת מִמְּקוֹמָן שֶׁלֹּא מִדַּעַת, כֵּן נָהַגְתָּ בִּבְנוֹתַי שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי וְדַעַת אֲחֵיהֶן וּקְרוֹבֵיהֶן.
פסוק כז:לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ. נַחְבֵּאתָ מִמֶּנִּי.
פסוק כז:וַתִּגְנֹב אֹתִי. אֶת דַּעְתִּי.
פסוק כז:וָאֲשַׁלֵּחֲךָ. שֶׁאִם הִגַּדְתָּ לִי הָיִיתִי מְשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה.
פסוק כח:לְנַשֵּׁק לְבָנַי. בְּנֵי בָנִים וּבְנֵי בָנוֹת הֲרֵי הֵן כְּבָנִים.
פסוק כח:עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ. עֲשׂוֹ בְּוָי״ו כְּמוֹ בְּהֵ״א, וְהוּא מָקוֹר. וּמַה שֶּׁאָמַר עַתָּה, רוֹצֶה לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה חָכָם, עַתָּה הָיִיתָ סָכָל בַּזֶּה הַדָּבָר.
פסוק כט:יֶשׁ לְאֵל יָדִי. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״חֵילָא״.
פסוק כט:אֶמֶשׁ. הַלַּיְלָה שֶׁעָבְרָה.
פסוק כט:וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, שֶׁהוּא הוֹדִיעוֹ בָּעוֹלָם.
פסוק ל:נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה. כְּתַרְגּוּמוֹ, וְנִכְסֹף מָקוֹר מִבִּנְיַן נִפְעַל בְּמִשְׁקַל ״נִשְׁאֹל נִשְׁאַל דָּוִד״ (שמואל א כ:כח).
פסוק ל:לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת־אֱלֹהָי. קָרָא הַתְּרָפִים אֱלֹהִים לְפִי שֶׁהָיוּ בּוֹטְחִים בָּהֶם כְּמוֹ בִּדְבַר אֱלֹהִים.
פסוק לא:וַיַּעַן... כִּי יָרֵאתִי. לְמַה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, ״מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי״ (בראשית לא:כו), לֹא הוֹדַעְתִּיךָ לְפִי שֶׁיָּרֵאתִי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי אִם אוֹדִיעֲךָ פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
פסוק לב:עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא. מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי ״לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי״ (בראשית לא:ל), עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, מֵעַתָּה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁתַּהֲרֹג מִי שֶׁתִּמְצָאֵם אֶצְלוֹ. נֶגֶד אַחֵינוּ, בִּפְנֵי אַחַי וְאַחֶיךָ חַפֵּשׂ כָּל אֲשֶׁר לִי וּמַה שֶּׁתַּכִּיר שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ קַח לְךָ, אִם אֱלֹהֶיךָ אוֹ דָּבָר אַחֵר.
פסוק לג:וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה. וְכַאֲשֶׁר יָצָא מֵאֹהֶל לֵאָה נִכְנַס בְּאֹהֶל רָחֵל, וּלְפִי שֶׁנִּתְעַכֵּב שָׁם וְרַבּוּ הַדְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵינָהּ כְּתָבוֹ בָּאַחֲרוֹנָה.
פסוק לג:וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה: וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב. זֶהוּ אֹהֶל רָחֵל, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל, שְׁנֵי פְעָמִים נִכְנַס בְּאֹהֶל רָחֵל, הִכִּיר בָּהּ שֶׁהָיְתָה מְשַׁמְּשָׁנִית.
פסוק לד:וְרָחֵל... בְּכַר הַגָּמָל. מַרְדַּעַת הַגָּמָל.
פסוק לה:דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי. הוּא הַנִּדּוֹת, וְכֵן ״אֹרַח כַּנָּשִׁים״ (בראשית יח:יא), וְאָמְרָה כֵּן דֶּרֶךְ כָּבוֹד.
פסוק לו:וַיִּחַר לְיַעֲקֹב. לְפִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בּוֹ וּמִשֵּׁשׁ אֶת כֵּלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָמַר לוֹ ״הַכֶּר לְךָ״ (בראשית לא:לב), לָבָן הָיָה לוֹ לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִזֶּה, מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר.
פסוק לז:שִׂים כֹּה. סַדֵּר טַעֲנוֹתֶיךָ וּדְבָרְךָ עִמִּי נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ, וְאַחֵי יַעֲקֹב הֵם הָרוֹעִים וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ.
פסוק לח:לֹא שִׁכֵּלוּ. מִבִּרְכַּת ה׳ לְךָ בִּגְלָלִי.
פסוק לח:וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. וּמֵאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכַלְתִּי, וַאֲפִלּוּ אֶחָד לֹא אָכַלְתִּי, וְתֶחְסַר מ״ם הַשִּׁמּוּשׁ, כְּמוֹ ״אֶלְחָנָן בֶּן דּוֹדוֹ בֵּית לֶחֶם״ (שמואל ב כג:כד) כְּמוֹ מִבֵּית לֶחֶם, ״עַד יָקוּם גּוֹי אֹיְבָיו״ (יהושע י:יג) מֵאוֹיְבָיו, וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאָמַר זֶה כִּי דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר מַרְעִיתָם פְּעָמִים, אָמַר הוּא, אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי מִצֹּאנְךָ אֶלָּא מִשֶּׁלִּי אָכַלְתִּי, וְזָכַר הָאֵילִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים יוֹתֵר לַאֲכִילָה מֵהַכְּבָשִׂים, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָכַלְתִּי מֵהֶם; וְלֹא זָכַר הַנְּקֵבוֹת כִּי לֹא יֹאכְלוּם בָּרֹב.
פסוק לט:טְרֵפָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס, כְּגוֹן שְׁנֵי זְאֵבִים וְלֹא הָיָה לִי לְהַצִּיל, זֶהוּ שֶׁאָמַר מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה, אִם הָיִיתִי מֵבִיא אוֹתָהּ אֵלֶיךָ, יָדַעְתִּי שֶׁתְּבַקְשֶׁנָּה מִיָּדִי שֶׁלֹּא כַדִּין.
פסוק לט:אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה. הַחֵטְא הָיָה עָלַי לְשַׁלְּמָהּ לְךָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ בּוֹ.
פסוק לט:גְּנֻבְתִי יוֹם. אוֹ אִם נִגְנְבָה בְּהֵמָה מִן הָעֵדֶר בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ לָךְ.
פסוק לט:גְּנֻבְתִי [יוֹם]. הַיּוֹ״ד נוֹסֶפֶת כְּיוֹ״ד ״מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט״ (ישעיה א:כא), וְאִלּוּ הָיְתָה לְכִנּוּי הָיְתָה הַבֵּית קְמוּצָה.
פסוק מ:הָיִיתִי בַיּוֹם וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי רוֹצֶה לִנְטֹשׁ הַצֹּאן עַל רוֹעֶה אַחֵר תַּחְתַּי, הָיִיתִי סוֹבֵל חֲמִימוּת הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וְנָדְדָה גַּם כֵּן שְׁנָתִי מֵעֵינָי הֵן מִפְּנֵי הַקֹּר הֵן מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִבִּי טָרוּד עַל הַצֹּאן שֶׁמָּא יָבֹאוּ זְאֵבִים לִטְרֹף אוֹ גַּנָּבִים לִגְנֹב.
פסוק מא:בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ. מַה שֶּׁאֵין מִנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת כֵּן לַעֲבֹד בְּאִשָּׁה, וּכְמוֹ כֵן הֵן אָמְרוּ ״כִּי מְכָרָנוּ״ (בראשית לא:טו).
פסוק מב:אֱלֹהֵי אָבִי. וְאַחַר כֵּן פֵּרַשׁ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי, כְּתַרְגּוּמוֹ, וּפֵרוּשׁוֹ, כִּי הָיָה יַעֲקֹב אוֹמֵר פַחַד יִצְחָק עַל הָעֲקֵדָה, שֶׁמִּפַּחְדּוֹ לָאֵל מָסַר עַצְמוֹ לִשְׁחִיטָה. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ פַחַד יִצְחָק, פַּחַד יַעֲקֹב לְיִצְחָק שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ חַי.
פסוק מב:וּפֵרֵשׁ הָיָה לִי. לִשְׁנֵי טְעָמִים, הָאֶחָד, לוּלֵי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם הָיָה לִי בְּעָבְדִי אוֹתְךָ, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; וְהָאַחֵר לוּלֵי פַּחַד יִצְחָק הָיָה לִי שֶׁאֲנִי מְפַחֵד אִם אֶמְצָאֶנּוּ חַי וּבַעֲבוּר זֶה לֹא נִשְׁאַרְתִּי עוֹד עִמְּךָ, שֶׁאִם הָיִיתִי נִשְׁאָר עִמְּךָ יוֹתֵר הָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אוֹתִי רֵיקָם מֵרֹב תַּחְבּוּלוֹתֶיךָ וּמַרְמוֹתֶיךָ בְּהַחֲלִיפְךָ מַשְׂכֻּרְתִּי וְתִגְזֹל אֶת אֲשֶׁר לִי וּמִפַּחְדִי אֶל יִצְחָק מִהַרְתִּי דַּרְכִּי וְלֹא הוֹדַעְתִּיךָ, כִּי נִכְסַפְתִּי אֵלָיו לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וּלְקָבְרוֹ.
פסוק מב:וַיּוֹכַח אָמֶשׁ. כְּשֶׁאָמַר לְךָ ״הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב וְעַד רָע״ (בראשית לא:כט).
פסוק מג:לִי־הוּא. כִּי מִמֶּנִּי הָיָה לְךָ הַכֹּל.
פסוק מג:מָה־אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה. אָמַר לָאֵלֶּה אַחַר שֶׁאָמַר וְלִבְנֹתַי, כְּלוֹמַר לְבָנוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם טוֹבוֹת מָה אֶעֱשֶׂה, כְּלוֹמַר אֵיךְ אֶפָּחֵד מֵהֶם.
פסוק מד:וְעַתָּה לְכָה. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית יט:לב).
פסוק מד:וְהָיָה לְעֵד. דְּבַר הַבְּרִית יִהְיֶה עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְהָעֵדוּת יְפָרֵשׁ בְּסוֹף ״אִם תְּעַנֶּה וְגוֹ׳״ (בראשית לא:נ).
פסוק מה:וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה. הֵרִימָהּ לִהְיוֹת מַצֵּבָה שֶׁהֱצִיבָהּ עַל קוֹמָתָהּ וְשָׂמָהּ בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ מֵהָהָר לִהְיוֹת נִרְאֵית מֵרָחוֹק, זֶהוּ שֶׁאָמַר וַיְרִימֶהָ וְלֹא אָמַר ״וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה״ (בראשית כח:יח), וּלְפִיכָךְ קְרָאָהּ מִצְפָּה.
פסוק מו:לְאֶחָיו. לַאֲנָשָׁיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר לְאֶחָיו, לָבָן גַּם כֵּן עִם אֲנָשָׁיו לָקְטוּ אֲבָנִים וְעָשׂוּ כֻלָּם גַּל אֲבָנִים וְאָכְלוּ שָׁם בְּיַחַד, יַעֲקֹב עִם אֲשֶׁר עִמּוֹ, וְלָבָן עִם אֲשֶׁר עִמּוֹ, אָכְלוּ יַחַד עַל־הַגָּל. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ לְאֶחָיו גַּם עַל אַנְשֵׁי לָבָן, כִּי כֻלָּם הָיוּ בִּכְלַל אֶחָיו אַחַר שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
פסוק מז:וַיִּקְרָא. כָּל אֶחָד קָרָא לוֹ שֵׁם בִּלְשׁוֹנוֹ, לָבָן בִּלְשׁוֹן אֲרָמִי.
פסוק מז:יְגַר שָׂהֲדוּתָא. וְכֵן תַּרְגּוּם ״וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים״ (ירמיה נא:לז) ״לִיגָרִין״.
פסוק מח:וַיֹּאמֶר. אָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ זֶה הַדָּבָר, אוֹ אָמַר בִּלְשׁוֹן עִבְרִי, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלָּבָן הָיָה יוֹדֵעַ לָשׁוֹן עִבְרִי וּמְדַבֵּר בּוֹ עִם יַעֲקֹב.
פסוק מח:עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ. יַעֲקֹב קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד, לִהְיוֹתוֹ עֵד בֵּינוֹ וּבֵין לָבָן, וְלָבָן אָמַר הַדָּבָר עוֹד לְקַיֵּם הַבְּרִית בְּעֵדוּת זוֹ.
פסוק מט:וְהַמִּצְפָּה. וְהִיא הַמַּצֵּבָה שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ יַעֲקֹב מִצְפָּה, לְפִי שֶׁהֵקִימָהּ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, וְקָרָא אוֹתָהּ גַּם כֵּן מִצְפָּה לְעִנְיַן שֶׁאָמַר יִצֶף ה׳ בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְלָבָן קְרָאָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ סָהֲדוּתָא.
פסוק מט:כִּי נִסָּתֵר. כַּאֲשֶׁר נִסְתָּר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יִרְאֶה אִישׁ מִמֶּנּוּ בְּעִנְיַן חֲבֵרוֹ, יִהְיֶה לִי עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.
פסוק נ:אִם תְּעַנֶּה. אִם יֶחְסְרוּ דָּבָר וְיִצְעֲקוּ, אוֹ שֶׁלֹּא תִתְנַהֵג עִמָּהֶן דֶּרֶךְ כָּבוֹד, כִּי כָּל זֶה עִנּוּי לַנָּשִׁים הַנִּכְבָּדוֹת. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם תְּעַנֶּה מִתַּשְׁמִישׁ (יומא עז), אִם תִּקַּח צָרוֹת.
פסוק נ:אֵין אִישׁ עִמָּנוּ. וַהֲלֹא כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ עִמָּהֶם, אֶלָּא אֵין אִישׁ עִמָּנוּ שֶׁיּוֹכִיחַ בֵּין שְׁנֵינוּ אִם תַּעֲשֶׂה זֶה, כִּי אַתָּה תִּשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ מָה תַּעֲשֶׂה הֲלֹא כָּרַתָּ בְּרִית עִם לָבָן? אֶלָּא אֱלֹהִים יִהְיֶה עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ אִם תִּשְׁקֹר בְּעֵדוּתִי.
פסוק נא:אֲשֶׁר יָרִיתִי. לִהְיוֹתָם עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינְךָ שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר מֵהֶם אֵלַי לְרָעָה, וְלֹא אֶעֱבֹר מֵהֶם וָהָלְאָה אֵלֶיךָ לְרָעָה. וְאָמַר אֲשֶׁר יָרִיתִי אַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב הֵקִים הַמַּצֵּבָה וְהוּא אָמַר לַעֲשׂוֹת הַגַּל, כֵּיוָן שֶׁלָּבָן אָמַר לְיַעֲקֹב ״לְכָה נִכְרְתָה בְרִית״ (בראשית לא:מד) וְיַעֲקֹב עָשָׂה עַל דְּבָרָיו, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יָרָה אַבְנֵי הַגַּל וְהַמַּצֵּבָה, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ כִּי בְּנֵי לָבָן וְאֶחָיו לָקְטוּ אֲבָנִים לַעֲשׂוֹת הַגַּל. אוֹ פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר יָרִיתִי בִּדְבָרִי כְּלוֹמַר בִּדְבָרִי הִשְׁלַכְתִּים בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְכֵן ״אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד אֵל״ (איוב כז:יא).
פסוק נב:אִם־אָנִי. ״אִם״ זֶה, טַעְמוֹ בִּמְקוֹם שִׁי״ן הַשִּׁמּוּשׁ, כְּאִלּוּ אָמַר שֶׁאֲנִי שֶׁאַתָּה, וְכֵן ״עַד אִם־כִּלּוּ לִשְׁתֹּת״ (בראשית כד:יט).
פסוק נב:אָנִי. בְּקָמָץ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַפֶּסֶק, אֲבָל הוּא בְּהַעֲמָדַת טַעַם, וְכֵן ״אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ״ (תהלים פט:כח), ״בָּרְכֵנִי גַם אָנִי״ (בראשית כז:לד).
פסוק נב:וְאֶת הַמַּצֵּבָה. אֲשֶׁר הֵצַבְתָּ אַתָּה לְעֵד וְלִבְרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי הַמַּצֵּבָה הֵרִים יַעֲקֹב וְהַגַּל עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם, לְפִיכָךְ זָכַר הַמַּצֵּבָה בְּאָמְרוֹ לְיַעֲקֹב וְאִם אַתָּה. וְהֵיאַךְ הָיָה לָבָן מְפַיֵּס מִמֶּנּוּ, וַהֲלֹא אָמַר ״יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע״ (בראשית לא:כט), אֶלָּא שֶׁרָאָה כִּי אֱלֹהִים עִם יַעֲקֹב בְּכָל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה וְהִזְהִירוֹ עָלָיו וְאָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ (שם), לְפִיכָךְ יָרֵא מִמֶּנּוּ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, ״רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה׳ עִמָּךְ, תְּהִי נָא אָלָה וְגוֹ׳״ (בראשית כו:כח).
פסוק נג:אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם קֹדֶשׁ, אֱלֹהֵי נָחוֹר חֹל, וְהוּא אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁהִיא עֲבוֹדַת הַכּוֹכָבִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים הַדּוֹרוֹת הָהֵם וְלָבָן הָיָה מַאֲמִין בָּהֶם, וְזָכַר אַבְרָהָם וְנָחוֹר וְלֹא זָכַר יִצְחָק וּבְתוּאֵל, לְפִי שֶׁהֵם הָיוּ נוֹדָעִים יוֹתֵר וּמְפֻרְסָמִים בִּגְדֻלָּה.
פסוק נג:אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם. (מסכת סופרים ד) חֹל, כֵּיוָן שֶׁמִּתְעָרֵב בּוֹ אֱלֹהוּת חֹל, וְזָכַר אֱלֹהֵי אֲבִי יַעֲקֹב וַאֲבִי לָבָן, כָּל אֶחָד נִשְׁבַּע בֶּאֱמוּנָתוֹ, וְיַעֲקֹב נִשְׁבַּע מַה שֶּׁאָמַר לָבָן בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּהוּ.
פסוק נד:וַיִּזְבַּח. עָשָׂה סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ בְּיַחַד בְּהִפָּרְדָם זֶה מִזֶּה לְזִכָּרוֹן הַבְּרִית.
פסוק נד:וַיִּקְרָא לְאֶחָיו. לְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִם לָבָן, כִּי כֻלָּם אַחִים וְאוֹהֲבִים אַחֲרֵי הַבְּרִית. לֶחֶם, כְּלָל לְכָל מַאֲכָל.
