פסוק ד:השדה. תניא, א"ר עקיבא, אוהב אני את המדיים שכשיועצים אין יועצים אלא בשדה, א"ר אדא בר אהבה, מאי קרא, וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה .
(ברכות ח' ב')
פסוק ו:בכל כחי עבדתי. חייב הפועל לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר בזה אף בעוה"ז, שנאמר (ל' מ"ג) ויפרץ האיש מאד מאד [רמב"ם פי"ג הי"ז משכירות].
פסוק כד:מטוב עד רע. בשלמא רע ניחא, אלא טוב אמאי לא מלמד שטובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים, ומאי רעה היא הכא, דלמא מדכיר לי' שמא דע"ז .
(יבמות ק"ג ב')
פסוק לה:דרך נשים. אמר רב אשי, כמאן קרו פרסאי לנדה דשתנא – מהכא, כי דרך נשים לי .
(ע"ז כ"ד ב')
פסוק לח:ואילי צאנך וגו'. וכי אילים הוא דלא אכל הא כבשים אכל, אלא מלמד דאיל בן יומו קרוי איל .
(ב"ק ס"ח ב')
פסוק מ:הייתי ביום אכלני וגו'. תניא, עד מתי שומר שכר חייב לשמור, עד כדי הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה .
(ב"מ צ"ג ב')
פסוק מג:והבנים בני. הבנים בני והצאן צאני, מה הצאן צאני דקנית מנאי אף הבנים בני דקנית מנאי .
(יבמות ס"ב ב')
פסוק מז:יגר שהדותא. תניא, תרגום שבתורה מצילין בשבת מפני הדלקה, מאו ניהו תרגום שבתורה – יגר שהדותא .
(שבת קמ"ו ב')
פסוק מז:יגר שהדותא. תרגום שכתבו מקרא אינו מטמא את הידים, מאי ניהו – יגר שהדותא .
(מגילה ט' א')
פסוק מז:יגר שהדותא. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אל יהא לשון סורסי קל בעיניך. שהרי בתורה הוא אמור, ומאי ניהו – יגר שהדותא .
(ירושלמי סוטה פ"ז ה"ז)
פסוק נ:אם תענה וגו'. אם תענה – מתשמיש, ואם תקח – צרות מכאן לתשמיש המטה שנקרא ענוי .
(יומא ע"ז ב')