פסוק ה:לאט. עטף וכסה, כמו (מלכים א יט יג): וילט פניו באדרתו:
פסוק ז:לו אבשלום. אם אבשלום, כמו (שופטים ח יט): לוא החייתם:
פסוק י:נדון. מלשון דין וויכוח:
פסוק יד:תמרו. כמו תאמרו באל״ף:
פסוק יח:וצלחו. ועברו, ודוגמתו (שם יד ו): ותצלח עליו רוח ה׳:
פסוק יט:העברה. רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים:
פסוק יט:לעביר. כמו להעביר:
פסוק כב:קלל. מלשון קלות ובזיון:
פסוק כה:בן שאול. אף בן הבן יקרא בן:
פסוק כה:עשה. תקן, וכן (בראשית יח ז): וימהר לעשות אותו:
פסוק כה:שפמו. שער שעל השפה, וכן (ויקרא יג מה): ועל שפם יעטה:
פסוק כז:רמני. מלשון רמאות:
פסוק כז:אחבשה. ענין תקון האוכף:
פסוק כח:וירגל. ענין רכילות ולשון הרע, כמו (תהלים טו ג): לא רגל על לשונו:
פסוק כט:אנשי מות. רצה לומר חייבי מיתה:
פסוק ל:השדה. הוא כולל כל הנחלה:
פסוק לא:אחרי. הוא כענין הואיל, כמו (יחזקאל כ לט): ואחר אם אינכם שומעים:
פסוק לב:את המלך. עם המלך:
פסוק לב:לשלחו. ענין לויה:
פסוק לג:כלכל. ענין ספוק המזון, כמו (בראשית מה יא): וכלכלתי אותך:
פסוק לו:שרים ושרות. משוררים ומשוררות:
פסוק לז:יגמלני. ענין השבת הטובה:
פסוק מג:על איש ישראל. אל איש ישראל:
פסוק מג:נשאת נשא. ענין תשורה ומתן, כמו (אסתר ב י): ויתן משאת כיד המלך:
פסוק מד:הקלתני. מלשון קלות ובזיון:
