פסוק א:בְּנִי בְנִי. שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה י ב): שִׁבְעָה דְּאַסְקֵיהּ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם, וְחַד דְּאַיְיתֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי:
פסוק ה:לָאַט אֶת פָּנָיו. (תרגום:) ״כְּרִיךְ יָת אַפּוֹהִי״, כְּמִשְׁפָּט הָאֲבֵלִים:
פסוק ה:לָאַט. כְּמוֹ ״וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ״ (מלכים א יט:יג); ״הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה״ (שמואל א כא:י):
פסוק ח:כִּי אֵינְךָ יוֹצֵא. אִם אֵינְךָ יוֹצֵא:
פסוק ט:וְיִשְׂרָאֵל נָס. אוֹתָם שֶׁהָיוּ עִם אַבְשָׁלוֹם:
פסוק י:כָּל הָעָם נָדוֹן. מִתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה:
פסוק יב:וּדְבַר כָּל יִשְׂרָאֵל בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ. כָּל זֶה מִדִּבְרֵי שְׁלִיחוּתוֹ:
פסוק יד:וְלַעֲמָשָׂא. שֶׁהוּא שַׂר צָבָא, תֹּאמְרוּ; הֲלֹא בֶּן אֲחוֹתִי אַתָּה:
פסוק יח:וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן. (תרגום:) ״בְּקָעוּהוּ בִּתְרִיסֵיהוֹן״:
פסוק יט:וְעָבְרָה הָעֲבָרָה. סְפִינַת הַמַּעְבָּרָה שֶׁעוֹבְרִים בָּהּ אֶת עֵבֶר רֹחַב הַנַּחַל:
פסוק כא:רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף. כָּל יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְךָ, וַאֲנִי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְהִנְנִי בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, אִם תְּקַבְּלֵנִי, בְּטוּחִים כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁתְּקַבְּלֵם, וְאִם לָאו, יִהְיוּ יְרֵאִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ עוֹד:
פסוק כג:הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ. בִּתְמִיהָ, כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ, עַד עַכְשָׁיו הָיִיתִי סָבוּר, לֹא זִלְזֵל בִּי אָדָם גָּדוֹל כָּזֶה אֶלָּא אִם כֵּן נִפְסְקָה מַלְכוּתִי מֵאֵת הַמָּקוֹם וְהוּא אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהוּא מִתְחָרֵט, יָדַעְתִּי כִּי מֶלֶךְ אֲנִי:
פסוק כה:וְלֹא עָשָׂה רַגְלָיו. לְשׁוֹן תִּקּוּן הוּא, הַעֲבָרַת שֵׂעָר שֶׁבֵּין הָרַגְלַיִם:
פסוק כה:שְׂפָמוֹ. גרנו״ן בלע״ז:
פסוק כו:לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי. לָצֵאת מִירוּשָׁלַיִם כְּשֶׁיָּצָאתִי:
פסוק כז:כִּי פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ. וְאֵינִי יָכוֹל לֵילֵךְ בְּרַגְלִי:
פסוק לב:לְשַׁלְּחוֹ. לְלַוּוֹתוֹ:
פסוק לג:כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא. בְּעֹשֶׁר:
פסוק לה:כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי. אֲשֶׁר יֵשׁ לִי לִחְיוֹת:
פסוק לה:כִּי אֶעֱלֶה וגו׳. הֲלֹא מְעַט הֵם, וּמָה הֲנָיָה יֵשׁ לִי בְּכִלְכּוּלְךָ:
פסוק לו:הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע. בֵּין מַאֲכָל טוֹב לְמַאֲכָל רַע, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (שבת קנב א): שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה, לְפִיכָךְ קָפְצָה עָלָיו זִקְנָה:
פסוק לז:כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדֶּךָ. הַלְּוָיָה מוּעֶטֶת יַעֲבֹר עַבְדְּךָ לְלַוּוֹתְךָ, אַחַר שֶׁתַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן:
פסוק לז:הַגְּמוּלָה הַזֹּאת. שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִי:
פסוק לח:עַבְדְּךָ כִּמְהָם. בְּנוֹ הָיָה:
פסוק מג:כִּי קָרוֹב הַמֶּלֶךְ אֵלַי. מִשִּׁבְטִי הוּא:
פסוק מג:אִם נִשֵּׂאת. כְּמוֹ ״מַשְׂאֵת״ (בראשית מג:לד), פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ:
פסוק מד:עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַּמֶּלֶךְ. שֶׁאָנוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים:
פסוק מד:וְגַם בְּדָוִד. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָרוֹב לָכֶם, אֲנִי מָשׁוּךְ בּוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ, שֶׁאֲנִי עֶשֶׂר יָדוֹת:
פסוק מד:וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי. לִהְיוֹת אַתָּה קוֹדֵם, וְכִי לֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי, וְקֹדֶם לָכֵן בָּא דְּבָרֵינוּ אֵלָיו לַהֲשִׁיבוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה (פסוק יב): ״וּדְבַר כָּל יִשְׂרָאֵל בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ״:
פסוק מד:וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה. לְשׁוֹן ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ״ (צפניה ב:א), נִרְאֶה וְהֻשְׁוָה דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה, שֶׁהֶרְאָם אִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַח לָהֶם דָּוִד, ״לָמָּה תִהְיוּ אַחֲרוֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳״ (לעיל פסוק יב), כָּךְ מְפֹרָשׁ בָּאַגָּדָה. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, ׳וַיִּקֶשׁ׳, לְשׁוֹן ׳קֹשִׁי וְחֹזֶק׳, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְתַקִּיף״:
