פסוק ב:כאשר עשה אביו עמדי חסד. אמרו כי כשהיה בורח דוד ובאו אליו אביו ואמו ואחיו ואמר וינחם את פני מלך מואב הרגם מלך מואב אחר שהיו עמו חוץ מאחד מהם שברח לארץ בני עמון והחייהו נחש מלך בני עמון, ובדרש עוד לא תדרוש שלומם וטובתם אתה מוצא במי שבא אליהם במדת רחמים סוף בא לידי בזיון ואיזה זה שנאמר אעשה חסד עם חנון וגו' סוף בא לידי בזיון ויקח חנון את עבדי דוד וגו' ונצטרך להלחם עם ארבע אומות בני עמון וארם צובא ואיש טוב ומלך מעכה מי גרם לו לדוד כל זה שבקש לעשות טובה עם מי שאמר הקב"ה לא תדרוש שלומם וטובתם אמר לו הקב"ה לדוד אתה עובר על תורתי אני כתבתי לא תדרוש שלומם וטובתם ואתה עושה עמהם חסד אל תהי צדיק הרבה מכאן שלא יהא אדם מוותר על התורה:
פסוק ב:אל אביו. כמו על אביו וכן אל ההרים לא אכל:
פסוק ג:המכבד. תחשוב כי לטובה ולנחמך שלחם לא שלחם אלא לרגל את הארץ:
פסוק ג:ולהפכה. כתרגום ולבדק' כי בודק הדבר יפה הופך הענין מצד אל צד:
פסוק ד:מדויהם. כתרגומו לבושיהון כמו מדו בד ואם אינם שרש אחד:
פסוק ד:בחצי. בחצי לבושיהם כי עד השתות חצי הלבוש:
פסוק ד:עד שתותיהם. עגבותיהם כמו חשופי שת ות"י עד אתר בית בהתתהון ואחד הוא כי הוא מקום המבושים:
פסוק ה:עד יצמח זקנכם. ולא אמר לגלח החצי האחר כי לא היה מנהגם לגלח הזקן ואפילו במספרים אלא השפם לבד אלא אם כן משום צער ואבל כמו שאמר מגולחי זקן וקרועי בגדי' וחרפה הוא גלוח הזקן אלא שנהגו כן באלה הארצות אשר אנחנו שם:
פסוק ה:יצמח. פועל עומד מן הדגוש וכן ושערך צמח:
פסוק ו:נבאשו. נתעבו כמו שיתעב האדם הדבר הנבאש:
פסוק ז:ואת כל הצבא הגבורים. כמו העם המלחמה או פי' הצבא והגבורים:
פסוק ח:ורחוב. פירושו וארם רחוב וארם צובא שזכר עומד במקום שנים:
פסוק ח:ומעכה. ארם מעכה או מלך מעכה:
פסוק ח:לבדם. להודיע כי מלך בני עמון וכלם היו מבפני' ויצאו לערוך מלחמה ואלה בני ארם הנשכרים והנזכרים היו בשדה לערוך מלחמה עם ישראל גם כן וכאשר בא יואב והצבא עד פתח השער ויצאו בני עמון היו לו בני עמון מבפנים וארם שהיו בשדה מאחור:
פסוק ט:כי היתה אליו פני המלחמה. אמר היתה על המלחמה ואף על פי שזכר פני וכמוהו קשת גבורים חתים קול נגידים נחבאו ופי' פני הגבורים שהם פני המלחמה שהולכים לפנים וכן תירגם יונתן ארי תקיפו עלוהי עבדי קרבא:
פסוק ט:בחורי. בשו"א הבי"ת והוא מן הקלים ובחורי ישראל הכריע וכן בחורים שהם בפתח הבית מן הדגושי':
פסוק י:ביד אבשי. בשוא הבי"ת ובמסר' בסיפרא לית כותיה וכל דברי הימים כותיה:
פסוק יא:והיתה לי לישועה. בחסרון היו"ד שהיא במקום למ"ד הפועל מהמכתב:
פסוק יב:בעד עמנו. שלא יהיו לחרב ולשבי:
פסוק יב:ובעד ערי אלהינו. שלא יכבשו אותם אויבינו וישבו בהם אם יתחזקו עלינו וינצחונו ואם יעשו כן לא יהיו ערי אלהינו אלא ערי אלהים אחרים:
פסוק יב:וה' יעשה הטוב בעיניו. אנחנו נתחזק בכל כחינו למלחמה וה' יעשה הטוב בעיניו כי לה' התשועה:
פסוק טז:ושובך. ובדברי הימים כתיב ושופך והבי"ת והפ"א קרובים במוצא והם ממוצא אחד וכן בזר פזר:
פסוק יז:חלאמה. הוא חלם הנזכר והה"א כה"א מצרימה והאל"ף נוספת למשך:
פסוק יח:שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים. ובדברי הימים שבעת אלפים רכב וארבעים אלף רגלי מה שאמר בזה הספר שבע מאות רכב ר"ל רכב בחור ולא מנה שאר הרכב ובדברי הימים מנה את כל הרכב שהיו שבעת אלפים ובזה הספר מנה הפרשים ולא מנה הרגלים ושם מנה הרגלים ולא מנה הפרשים:
פסוק יח:שר צבאו. שר צבא הדרעזר הנזכר למעלה: