שבו בירחו. בספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוסים קדמונים הרי"ש בחירק לא בצירי והוא חסר יו"ד אחר הרי"ש ברובם:
פסוק ט:
בחורי בישראל. ישראל קרי:
פסוק י:
אבשי. בשוא הבי"ת ובמסרא בסיפרא לית כוותיה וכל ד"ה כוותיה כן כתב רד"ק וכן מצאתי במסורת וכתב רש"י בד"ה א' י"ט שכל אותו הספר נכתב בשביל כבודו של דוד ואין זה כבודו שיקראו לבן אחותו אבישי דמשמע גם אני חשוב כדוד כי אבי הוא ישי לכך בכל ספר ד"ה אבשי ובכל ספר שמואל אבישי לבד חד אבשי ואת יתר העם נתן ביד אבשי. ועל פי המסורת שהרי כן הוא שהיה ישי אבי אמו צרויה שהיא היתה אמו עכ"ל. ולשון רש"י שם בתחלתו נראה שנשתבש מהמדפיסים וצריך תיקון:
פסוק יא:
ארם ממני. כן כתוב לא ממני ארם כמו שראיתי בס"א:
פסוק יא:
והיתה לי. ביו"ד אחת בלבד ברוב הספרים וכן כתב רד"ק:
פסוק טז:
הדדעזר. כולם שבפרשה בשני דלתי"ן בספרים כ"י ועיין דברי הימים א' סימן י"ח וסי' י"ט:
פסוק טז:
ושובך. בשי"ן ימנית ובשמות רבה פרשה מ' על פסוק וראיה בן שובל על שהעמיד שובך לאלהים זה המשכן שהיה עומד כשובך. ופירש בעל מתנות כהונה שנוטריקון שובל שובך לאלהים ע"כ. ומלת שובל גם כן בשין ימנית. ועיין עוד מ"ש בד"ה א' י"ט בס"ד:
פסוק יט:
ויראו ארם. ביו"ד אחת לבד ובמאריך בספרים כ"י מדוייקים ובדפוס ישן וכן דינו להיות חסר יו"ד על פי המסורת שנמסר במערכת אות היו"ד ויראו ד' חסרים וסימנ' שם ובתר הכי אמר וכל שמואל דכותא בר מן א' וכל איש ישראל והוא בשמואל א' י"ז וסוף הפסוק וינסו מפניו וייראו מאד והתם נמי נמסר לית מלא בסיפרא: