פסוק א:מתג. הוא כעין רסן עשויה להנהיג בה הבהמה, כמו (משלי כו ג) מתג לחמור:
פסוק א:האמה אמת הזרוע, וכן (דברים ג יא): באמת איש:
פסוק ב:ומלא החבל. מדת חבל שלם:
פסוק ג:להשיב. מלשון השבה:
פסוק ד:פרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:
פסוק ד:ויעקר. הסיר העיקר, והם הרגלים, שהם העיקר בבהמה, וכן (יהושע יא ו): סוסיהם תעקר:
פסוק ד:רכב. הם מארבעה סוסים:
פסוק ו:נציבים. פקידים וממונים:
פסוק יז:ושריה. ובדברי הימים (א יח טז) קראו שושא, ולמטה (לעיל כ כה) קראו שוא, ובשלש השמות היה נקרא, והוא כלל גדול בנביאים בכל מקום שנאמר פעם כן ופעם כן:
פסוק יח:כהנים. רוצה לומר ראשים ושרים: