אבנר מתעלם מהנבואה?

וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־ נֵ֔ר שַׂר־ צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת־ אִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־ שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם׃ ט וַיַּמְלִכֵ֙הוּ֙ אֶל־ הַגִּלְעָ֔ד וְאֶל־ הָאֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽל־ יִזְרְעֶ֑אל וְעַל־ אֶפְרַ֙יִם֙ וְעַל־ בִּנְיָמִ֔ן וְעַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּֽה׃
(שמואל ב ב ח-ט)

מבואר ברד"ק שאבנר שמע את נבואת הנביא לשאול ובכל זאת העמיד את בן שאול למלך. ועוד מבואר ברד"ק שאבנר לא שמע על משיחת דוד, אלא רק את שלילת המלוכה משאול. וכתב ר' חיים פלטיאל בפירושו לתורה:

ונראה דאבנר פושע היה כיון ששמע שאמר "נחמתי כי המלכתי את שאול", וכן אמר לו שמואל "בקש ה' לו איש כלבבו", "קרע ה' המלוכה ממך ויתנה לרעך לדוד", לא היה לו מלבו להמליך איש בושת ולהשהות מלכות בית דוד.
(ר' חיים פלטיאל בראשית לה יא)

כלומר אבנר מוותר על דברי נביא ששמע במפורש ועושה כנגד.

ורש"י(על התורה) כתב שאבנר המליך את אישבושת בן שאול מפני שדרש את הברכה "ומלכים מחלציך יצאו" שהובטחה ליעקב לפני לידת בנימין, שהכוונה היא שמבנימין יהיו שני מלכים – שאול ומפיבושת(רד"ק הביא פירוש אחר לפסוק). ואבנר חשב שהוא לא סותר את הנבואה -

א. שכן אפשר ליטול את המלכות מבית שאול אחרי מפיבושת ואז תתקיים הברכה ליעקב על שני מלכים מבנימין.

ב. אולי נטילת המלוכה משאול היא דווקא המלוכה על כל ישראל, ואין בעיה אם דוד ימלוך על יהודה ואישבושת על אחד עשר שבטים.