פסוק א:אנה. לאיזה מקום, כמו (דברים א כח): אנה אנחנו עולים:
פסוק ו:ואמת. ענינו כמו חסד, וכן (לקמן טו כ): והשב וגו׳ חסד ואמת:
פסוק יג:ויפגשום. פגעו אלה באלה:
פסוק יג:ברכת. הוא מקום הבנוי באבנים ובסיד, ושם מתכנסים המים, וכן (ישעיהו לו ב): הברכה העליונה:
פסוק טז:ויחזיקו. אחזו בכח:
פסוק טז:חלקת הצורים. רוצה לומר מישור שנלחמו בה בחדודי חרב, כי חלקת הוא ענין מישור, כמו (בראשית לג יט): חלקת השדה, והצורים הוא ענין חדוד, כמו (תהלים פט מד): אף תשיב צור חרבו:
פסוק יח:הצבים. מלשון צב, בלשון רבים:
פסוק כא:חלצתו. כן יקרא המלבוש, וכן (שופטים יד יט): ויקח את חליצותם:
פסוק כא:ולא אבה. ולא רצה:
פסוק כד:באה. שקעה, כמו (בראשית כח יא): כי בא השמש:
פסוק כה:לאגודה אחת. רוצה לומר לקבוצה אחת, כמו (עמוס ט ו): ואגודתו על ארץ יסדה:
פסוק כו:ועד מתי. עד איזה זמן:
פסוק כז:נעלה. ענין סלוק, כמו (במדבר ט כא): ונעלה הענן:
פסוק ל:ויפקדו. נחסרו, כמו (שם לא מט): ולא נפקד ממנו איש:
פסוק לא:מתו. כמו ומתו, ומוסב על הכו וגו׳, לומר הכו מבנימין וגו׳ ומתו:
פסוק לב:בית לחם. בבית לחם:
פסוק לב:ויאור. מלשון אור: