דוד איש המעלה

א. מבנה הפרק

בפרקנו ששה ענינים:

1. דוד מגלה שצקלג שרופה, ושמשפחתו ומשפחות חייליו נשבו, אבל הוא מתחזק בד' (א-ו).
2. דוד שואל בד' האם לרדוף אחרי העמלקים, וד' עונה לו שהוא יצליח להכותם (ז-י).
3. דוד מוצא איש מצרי ומאכילו ומשקהו, והאיש המצרי מגלה לדוד את מחנה העמלקים (יא-טז).
4. דוד מכה את העמלקים (יז-כ).
5. דוד נותן מהשלל לאנשים שהיו על הכלים (כא-כה).
6. דוד מחלק מהשלל לכל תושבי הדרום (כו-לא).

ב. הנקודות העיקריות בפרק

בפרקנו שלש נקודות עיקריות:

א. גדולתו של דוד:

1. בשום מצב הוא אינו נשבר, אלא בוטח בד' (א-ו)!
2. הוא אינו נכנע לאנשים הרעים, אלא פועל על פי הצדק והיושר (כא-כה).

ב. אהבת ד' לדוד והשגחתו עליו:

1. העמלקים לא הרגו את הנשים והילדים, אלא שבו אותם (ב).
2. דוד חזר לציקלג בזמן מוקדם, בגלל טענותיהם של סרני פלשתים (כט, ג-יא), ועל ידי זה יכול היה לפגוש את הנער המצרי כשהוא עדיין בחיים, ולשמוע ממנו על מקומם של העמלקים (יא-טז).

ג. כיצד ניתן לצאת ממצב של שבר נורא, להצלחה עצומה: בתחילת הפרק מתואר משבר נורא (א-ו), ובהמשכו מתוארת הצלחה עצומה: לא רק שדוד הציל את השבויים והחזיר אותם, אלא גם ניצח ניצחון אדיר את עמלק, לקח מהם את כל השלל, וחילק אותו לכל אנשי יהודה - דבר שקירב את מלכות דוד (יז-לא)!

יש לציין שהנקודה השלישית נובעת משתי הנקודות הראשונות: מתוך גדולתו של דוד ובטחונו בד' ואהבת ד' אליו, הוא מצליח לצאת מהמצב הקשה שאליו נקלע אל ההצלחה העצומה!

ג. הלקחים האמוניים והמוסריים העולים מפרקנו

הרלב"ג בתועליות (בשמואל ב סוף פרק א) כתב שש תועליות מוסריות ואמוניות שעולות מפרקנו:

1. [התועלת הארבעים ושבעה הוא] להודיע שאין ראוי לאדם שיתחבר עם הרשעים. הלא תראה כי בהתחבר דוד עם פלשתים למלחמה פרץ ד' יתברך מעשיו, והיה זה סבה אל שנשרפה צקלג ונשבו הנשים והטף אשר בה.

והנה להשגחה על דוד סבב ד' יתברך שלא הסכימו סרני פלשתים שילך אתם דוד במלחמה, כי יראו פן יעשה תחבולה להפילם ביד שאול, למען יתרצה בזה אל אדוניו. והיה זה סבה אל שהציל דוד כל אשר לקח עמלק ממנו, ולקח מהם שלל רב. והנה היה בזה הישרה אל שתגיע המלוכה לדוד, בראות ישראל הצלחתו, כמו שזכרנו במה שקדם.

2. [התועלת הארבעים ושמונה הוא] להודיע שראוי לאדם שישלח לחמו על פני המים להיטיב לדלים הרעבים, כי בזה מקנין התכונה הטובה בענין החמלה מה שלא יעלם. עם שכבר יקרה שיגיע לנותן מהמקבל גמול טוב על זה. הלא תראה כי דוד, בחמלתו על האיש המצרי שמצאוהו בדרך רעב וצמא, האכילהו והשקהו ונתן לו פלח דבלה ושני צמוקים. והיה זה סבה אל שהורהו מקום הגדוד שפשטו על צקלג, והיה זה סבה אל שהציל דוד כל אשר לקחו עמלק.

3. [התועלת הארבעים ותשעה הוא] להודיע שאין ראוי שיבטח האדם על מי שאינו מעַמו. הלא תראה כי הנער המצרי, שהיה עבד לאיש עמלקי, היה נקל בעיניו להפיל אדוניו ביד דוד, אחר שנשבע לו דוד שלא יסגירנו ביד אדוניו. ולזאת הסבה גם כן לא הסכימו סרני פלשתים לבטוח בדוד.

4. [התועלת החמישים הוא] להודיע שאין ראוי לאדם שיהיה אכזרי למשרתיו ועבדיו לעזוב אותם כשיחלו, אבל ראוי שישתדל ברפואתם ובשמירתם כחזקת היד. הלא תראה מה שקרה לזה האיש העמלקי בעבור עזבו הנער המצרי בחלותו.

5. [התועלת החמשים ואחד הוא] להודיע כי בתחבולות יעשו להם החכמים מלחמה, ולזה השתדל דוד לבא אל הגדוד תכף בעמדם בטח, עד שנפלו בידם כלם, זולתי מתי מעט שרכבו על הגמלים וינוסו.

6. [התועלת החמשים ושנים הוא] להודיע שראוי למושל למשוך לב העם אליו בדרך שיאהבהו, וגם בעת שיחטאו לו יראה להם שאין בלבו עליהם דבר, כי בזה יקח הנפשות וימשכם לעבודתו. הלא תראה כי דוד הקדים לשאול בשלום מאתים האנשים אשר פגרו מעבור את נחל הבשור, להראות להם שאין בלבו עליהם דבר, ואף על פי שלא הסכימו ללכת עמו להלחם עם הגדוד אשר השחית צקלג. ולא די לו בזה, אבל הסכים גם כן שיקחו מן השלל חלקם.

ולזאת הסבה גם כן שלח דוד מהשלל לזקני יהודה, עם שכבר נתפרסם להם בזה טוב הצלחתו, והיתה בזה הישרה נפלאה להגיע המלוכה לדוד.

יהי רצון שנזכה תמיד להתחזק בד' ולבטוח בו, ונזכה לראות בקרוב במלכות בית דוד ובהכרתת עמלק.