פסוק כג:ויאמר דוד לא תעשון כן אתי כו'. ראוי לשים לב כי פסוק זה יראה משולל גיזרה. ועוד כי תחלה הל"ל וישמור אותנו כו' ואח"כ אשר נתן ה' לנו. ועוד או' ומי ישמע לכם כו' כי את מי ישמיעו שלא ישמע להם. אך הנה הם אמרו שלא בלבד שלל האויבי' כי אם גם נכסי המאתים איש אשר על הכלים לא יתנו להם כמשפט שיירא שעמד עליה גייס שאחר שנתייאשו בעלים המציל מציל לעצמו וזה אומרם לא ניתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש אשתו ואת בניו והנה ע"ז אמר דוד לא תעשו כן אחי כי אילו בכח ידכם הייתם מצילים החרשתי אך אשר אמרת' הצלנו לא כן הוא כי אם את אשר נתן ה' לנו כי בהשגחה שלא ע"ד טבע היה וה' נתן לכל ולא לכם לבדכם והראיה כי השגחה היתה ולא בטבע, כי הנה וישמור אותנו כי לא נפקד ממנו איש מש"כ בדרך טבע כי אם למות מכאן ומכאן ועוד כי ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו שעם היות גדוד שהוא גדול שבטחו ברובם לבא עלינו בידנו ארבע מאות איש באופן כי אין ספק כי ה' נתן ולמה יגרע היושבים על הכלים מאשר שללו מהם שלא זיכה להם הוא יתברך מאשר היה להם ושמא תאמרו הלא זה יהיה בחלקם אך בשלל האויבים מאשר שללו מפלשתים ומאשר להם לנו בלבד יהיה לז"א הנה לזה יש טעם אחר והוא כי ומי ישמע לכם לדבר הזה לומר כי מעתה אם כה תעשו מי ישמע לכם לדבר הזה שהוא להיות על הכלים שהוא הדבר הזה של אלו כדי להפסיד חלק השלל אלא כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדו יחלוקו בכל השלל כי אחד מלשונות כי הוא אלא ויהי מהיום ההוא ומעלה ארז"ל והלאה לא נאמר אלא ומעלה אך הוא כי למד מאברהם שאמר כי ענר אשכול וממרא שישבו על הכלים הם יקחו חלקם ואמר ששלח מהשלל לזקני יהודה ובשביל רעהו הוא שאול כד"א לרעך לדוד כדי שלא יאמרו שלגנוב דעת ישראל היה משלח להם כדי שיגעלו בשאול ויבחרו בו על כן צוה לאמר למקבלים הנה לכם ברכה מאויבי ה' ולא היו אומרים מדוד ושיעור הכתוב בשביל רעהו הוא שאול צוה לאמר הנה כו' משלל אויבי ה':
