פסוק א:פשטו. התפזרו לשלול שלל:
פסוק ב:וישבו. מלשון שביה:
פסוק ו:לסקלו. לרגמו באבנים:
פסוק ח:ארדוף. תחסר ה״א השאלה, ומשפטו: הארדוף, ודוגמתו (בראשית ג א): אף כי אמר אלהים, ומשפטו: האף, בה״א השאלה:
פסוק י:פגרו. נחלשו, ובדברי רבותינו ז״ל (שבת קכט ב): יומא דמפגרי ביה רבנן:
פסוק יב:פלח. חתיכה, כמו (שיר השירים ד ג): כפלח הרמון:
פסוק יב:דבלה. תאנים דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, וכן (לעיל כה יח): ומאתים דבלים:
פסוק יב:צמוקים. ענבים יבשים, והוא מלשון (הושע ט יד): ושדים צומקים:
פסוק יג:ואי מזה. איה העם שתאמר מזה אתה:
פסוק טו:תסגרני. תמסור אותי, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:
פסוק טז:נטושים. מפוזרים, כמו (במדבר יא לא): ויטוש על המחנה:
פסוק טז:וחוגגים. ענין רקידה וכרכר, כמו (תהלים קז כז): ויחוגו וינועו כשכור:
פסוק יז:מהנשף. מהערב, כמו (ישעיהו כא ד): נשף חשקי:
פסוק יט:ולא נעדר. ולא נחסר, כמו (שם מ כו): איש לא נעדר:
פסוק כד:כחלק וגו׳. וכחלק, רצה לומר כחלק זה, כן חלק זה:
פסוק כה:ולמשפט. למנהג, וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק כו:לרעהו. לכל רעה ורעה, וכן (איוב מב י): בהתפללו בעד רעהו:
פסוק כו:ברכה. מנחה ומתנה, כמו (לעיל כה כז): ועתה הברכה: