פסוק א:נקשרה. מרוב האהבה, כאלו נפשו קשורה בנפשו ונתחברה בה, והוא מלשון מליצה, וכן (בראשית מד ל): ונפשו קשורה בנפשו:
פסוק ב:נתנו. ענין עזיבה, כמו (במדבר כא כג): ולא נתן סיחון:
פסוק ד:ויתפשט. ענין הסרת המלבוש:
פסוק ד:המעיל. שם מלבוש חשוב:
פסוק ד:ומדיו. יתר המלבושים:
פסוק ד:ועד חרבו. ואפילו חרבו:
פסוק ה:ישכיל. יצליח, כי המצליח נראה הוא כעושה בהשכל:
פסוק ו:והמחולות. שם כלי שיר, כמו (שמות טו כ): בתופים ובמחולות:
פסוק ו:ובשלשים. כלי שיר בעלת שלשת יתרים:
פסוק ז:ותענינה. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד): וענו הלוים וגו׳ קול רם:
פסוק ז:ברבבותיו. רבבה הוא עשרת אלפים:
פסוק ח:נתנו. ענינו האמירה על הדבר, וכן (לעיל א טז): אל תתן את אמתך:
פסוק ט:עוין. מלשון עין, ומלשון עיון, ורוצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעה:
פסוק י:ויתנבא. תרגם יונתן: ואשתטי, רוצה לומר היה מדבר דברי שטות, ואמר לשון נבואה, כי הנביא והשוטה מדברים דברי רמזים, זה לנבואתו וזה לשטותו:
פסוק יא:ויטל. השליך, כמו (יונה א ה): ויטילו את הכלים:
פסוק יד:לכל דרכיו. בכל דרכיו, הלמ״ד במקום בי״ת, כמו (ויקרא כו ז): לפניכם לחרב:
פסוק טו:ויגר. פחד, כמו (במדבר כב ג): ויגר מואב:
פסוק כב:בלט. בחשאי, כמו (שופטים ד כא): ותבוא אליו בלט:
פסוק כג:ונקלה. הוא הפך המכובד:
פסוק כה:במוהר. מתן הבתולות נקרא מוהר, כמו (שמות כב טז): כמוהר הבתולות:
פסוק כט:ויאסף. כמו ויוסף בוי״ו:
פסוק כט:לרא. מלשון מורא ופחד:
פסוק ל:מדי. בכל זמן, וכן (לעיל א ז): מדי עלותה:
פסוק ל:וייקר. מלשון יקר ומכובד: