פסוק ו:וּבְשָׁלִשִׁים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבְצִלְצְלִין״. מִין כְּלֵי זֶמֶר:
פסוק ח:וְעוֹד לוֹ. וְעוֹד לוֹ מַה הוּא נֶחְסָר שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף לוֹ:
פסוק ח:אַךְ הַמְּלוּכָה. אֵינוֹ צָרִיךְ עוֹד אֶלָּא לַמַּלְכוּת:
פסוק ט:עוֹיֵן. (תרגום:) ״עַיִן רָעָה״:
פסוק י:יִתְנַבֵּא. ״וְאִשְׁתַּטֵּי״ נָבִיא וְשׁוֹטֶה מְדַבְּרִים דִּבְרֵי רְמָזִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים:
פסוק יא:אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר. מַכָּה אַחַת אַכֶּה, שֶׁיִּכָּנֵס הַחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר:
פסוק יד:מַשְׂכִּיל. מַצְלִיחַ:
פסוק יז:וְשָׁאוּל אָמַר. בְּלִבּוֹ:
פסוק יז:אַל תְּהִי יָדִי בוֹ. פֶּן אֶעָנֵשׁ:
פסוק יז:וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים. לְכָךְ אָמַר לוֹ וְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה׳:
פסוק יט:בְּעֵת תֵּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁקָּבְעוּ לְתִתָּהּ לוֹ, וּבְעוֹד שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִים לְתִתָּהּ לוֹ, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל:
פסוק כא:בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי. שְׁתֵּי בָּנוֹת יֵשׁ לִי, בְּאַחַת מֵהֶן תִּתְחַתֵּן בִּי וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בַּחֲדָא מִתְּרֵין״. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמואל ב כד:יב): שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ. אַחַת מִשָּׁלֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ שָׁם: בְּחַר לְךָ אַחַת מֵהֶם:
פסוק כו:וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים. לֹא הִמְתִּין עַד מְלֹאת הַיָּמִים שֶׁקָּבַע לוֹ לְהָבִיא אֶת מֵאָה הָעֲרָלוֹת:
פסוק כז:וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּלֶךְ הוּא וַאֲנָשָׁיו וְגוֹ׳ וַיְמַלְאוּם. פרישנטי״ר בלע״ז:
פסוק ל:וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים. לָבֹא בִּגְדוּדִים לִשְׁלֹל שָׁלָל בְּיִשְׂרָאֵל:
