בית הלחמי. בבית לחם, וכן דרך כל דבר ששמו בשתי תיבות, כמו: בית לחם, בית שמש, בית אל, קרית ארבע, אם בא להטיל בו ה"א, מטיל בין שתי התיבות, כגון: קרית הארבע, בית האלי, בית הלחמי:
פסוק ד:
ויחרדו. מהרו לצאת לקראתו:
פסוק ו:
ויאמר אך נגד ה' משיחו. ויאמר בלבו, אך אמת הוא זה:
פסוק ז:
אל תבט אל מראהו אל יופי תארו:
פסוק ז:
כי מאסתיהו. לפי שכעסן הוא, כמה שנאמר (לקמן יז כח): ויחר אף אליאב בדוד:
פסוק ז:
כי לא אשר יראה האדם. אף על פי שקראת לעצמך רואה, שאמרת לשאול (לעיל ט יט): אנכי הרואה, כאן אני מודיעך שאינך רואה:
פסוק ט:
ויעבר ישי שמה. הוא שמעא:
פסוק יא:
שאר הקטן. נשאר הקטן:
פסוק יא:
לא נסוב. לא נשב לאכול, כל מושב סעודה קרויה הסבה:
פסוק יג:
ותצלח רוח ה'. רוח גבורה:
פסוק טז:
עבדיך לפניך. הנה עבדיך לפניך אשר יעשו מצותיך:
פסוק יח:
אחד מהנערים. מיוחד שבהם, דואג האדומי:
פסוק יח:
יודע נגן. כל עצמו נתכוון להכניס עין רעה של שאול בדוד, שיתקנא בו: