פסוק א:קרנך. כלי מה, עשוי דמות קרן:
פסוק א:בית הלחמי. בית לחם:
פסוק ג:בזבח. באכילת בשר הזבח:
פסוק ד:ויחרדו. מהרו בחרדה:
פסוק ה:התקדשו. ענין הזמנה, כמו (ירמיהו ו ד): קדשו עליה למלחמה:
פסוק יא:התמו. מלשון תם והשלמה:
פסוק יא:נסוב. הישיבה לאכילה קרויה מסיבה, כי דרכם היה לשבת מסובים:
פסוק יב:אדמוני. מראה אדום:
פסוק יב:עם יפה עינים. רוצה לומר ויפה עינים, וכן (עמוס ד י): עם שבי סוסיכם:
פסוק יב:קום. הוא ענין זרוז:
פסוק יג:ותצלח. ועבר, כמו (לעיל י י): ותצלח עליו רוח אלהים:
פסוק יג:רוח ה׳. רוח גבורה מה׳:
פסוק יד:ובעתתו. מלשון בעתה וחרדה:
פסוק יד:רוח רעה. רוח מחריד ומרעיד:
פסוק יח:ונבון דבר. מבין כל דבר חכמה: