פסוק א:הלז. הזה, כמו (מלכים ב כ״ג:י״ז וז): מה הציון הלז:
פסוק ד:המעברות. מלשון עבר וצד:
פסוק ד:שן הסלע. בולט היה כשן:
פסוק ה:מצוק. מוצב, וכן (שמואל ב טו כד): ויציקו את ארון:
פסוק ו:מעצור. ענין מניעה, כמו (בראשית טז ב): עצרני ה׳ מלדת:
פסוק ח:ונגלינו. מלשון גלוי:
פסוק ט:דומו. המתינו, כמו (יהושע י יב): שמש בגבעון דום:
פסוק ט:הגיענו. מלשון הגעה:
פסוק יא:החורים. מלשון חור ונקב:
פסוק יב:ויענו. ענין אמירה:
פסוק יד:מענה. הוא הקו הישר, שיחרוש החורש כשיעור הראוי, וחוזר וחורש אצלו כמדתו, עד כלותו כל השדה, כמו (תהלים קכט ג): האריכו למעניתם:
פסוק טו:ותרגז. ענין רעדה:
פסוק טז:הצופים. העומדים במקום גבוה, ומשם צופים למרחוק לראות מה נעשה במלחמה:
פסוק טז:נמוג. ענין המסה, ורוצה לומר, מוכה ומנוגע:
פסוק טז:והלום. ענין הכאה, כמו (שופטים ה כו): והלמה סיסרא:
פסוק יז:פקדו. ענין השגחה, כמו (ירמיהו טו טו): זכרני ופקדני:
פסוק יח:ובני ישראל. הוי״ו היא במקום עם, וכן (שמות א ה): ויוסף היה במצרים, ורוצה לומר עם יוסף:
פסוק יט:אסוף. ענין הכנסה, כמו (בראשית מט לג): ויאסוף רגליו:
פסוק כ:ויזעק. ענין אסיפה:
פסוק כב:וידבקו. רוצה לומר רדפו להתקרב אליהם:
פסוק כד:ויואל. מלשון אלה ושבועה:
פסוק כד:טעם. הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן, יקרא טעימה:
פסוק כה:ביער. הקנים שגדל בהם הדבש, יקראו יער, כמו (שיר השירים ה א): אכלתי יערי עם דבשי:
פסוק כו:הלך. מלשון הליכה, ורוצה לומר זב:
פסוק כז:ותארנה. מלשון אורה:
פסוק כט:עכר. ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל): עכרתם אותי:
פסוק לב:ויעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד): ויעט בהם, ורוצה לומר במהירות רב:
פסוק לד:פוצו. התפזרו, כמו (שמות ה יב): ויפץ העם:
פסוק לו:ונבוזה. מלשון בזה ושלל:
פסוק לו:הלום. לפה, כמו (שם ג ה): אל תקרב הלום:
פסוק לח:פנות. מלשון פינה וזויות:
פסוק מא:הבה. תנה, כמו (בראשית כט כא): הבה את אשתי:
פסוק מא:תמים. מלשון תם, רוצה לומר דבר שלם ואמת:
פסוק מז:ירשיע. יחריד ויבלבל, וכן (איוב לד כט): והוא ישקיט ומי ירשיע, והוא על שם שנכון ביד הרשע חרדה ובלבול:
פסוק מח:ויעש. ענין אסיפה, כמו (במדבר כד יח): וישראל עושה חיל:
פסוק מח:שוסהו. ענין דריכה ורמיסה, כמו (שופטים ב יד): שוסים וישוסו:
פסוק נב:בן חיל. הוא היודע תחבולות המלחמה:
פסוק נב:ויאספהו. הכניסו אליו: